טו

טו כשהם עומדין בדוכן ופניהם כלפי היכל ואחוריהם כלפי העם אצבעותיהם כפופות לתוך כפיהםקמ כשאר בני אדםקמא ואינן פושטין ופורסים ידיהם עד שיקרא להן הש"ץ כהנים שאז מחזירים פניהם כלפי העםקמב ופושטים ידיהםקמג שנאמרקמד וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם משמע שפשט ידיו בשעת הברכהקמה (שאם היו ידיו כפופות לתוך הכף נמצא שלא נשא והגביה כל היד לגמרי).

ואין הש"ץ קורא כהנים אלא לשניםקמו שהפסוק אמור להם שתרגומו כד תמרון להוןקמז משמע לשנים אבל אם אין שם אלא כהן אחד אינו קורא לו אלא הוא מעצמו מחזיר פניו ונושא כפיוקמח ומברךקמט קודם שישא כפיוקנ (ואעפ"י שמצד עצמו אינו מחויב לישא כפיוקנא כמ"ש לעילקנב כיון שאין קוראין לו) ואפילו אם הם ב' אלא שאחד מהן קטן אין קוראים להםקנג:


קמ) רמב"ם פי"ד מהל' תפלה ה"ג. טור ושו"ע ס"י.

קמא) רש"י סוטה לט, ב ד"ה לכוף. וראה פרישה אות יב. וראה גם לקמן סכ"ה.

קמב) רמב"ם וטור שו"ע שם. וראה רש"י שם לח, א ד"ה לשנים ולט, ב ד"ה לכוף.

קמג) גמ' ורש"י שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע סי"ב. וראה גם לקמן סי"ז וס"כ.

קמד) ויקרא ט, כב.

קמה) רא"ש מגילה פ"ג סי' כא.

קמו) אביי סוטה לח, א. רמב"ם שם ה"ח. טור ושו"ע ס"י.

קמז) ראה לעיל ס"ג וש"נ.

קמח) רש"י סוטה לט, ב ד"ה לעקור. תוס' סוטה שם ע"א ד"ה וכי. רמב"ם שם. ר"ן מגילה (טז, א ד"ה וכתב). טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סל"ב.

קמט) שו"ת מהר"ם מינץ סי' יב. הובא במ"א ס"ק ג וסקט"ז. וראה גם לעיל ס"ד וש"נ.

קנ) כדלקמן סי"ז.

קנא) מ"א ס"ק טז.

קנב) סעיף ג וש"נ.

קנג) שו"ת מבי"ט ח"א סי' ס"ד. הובא במ"א ס"ק יג.