כא

כא מצוה להקרות לכהניםקצ כל תיבה ותיבהקצא שנאמרקצב אמור להם יברכך וגומר ודרשו חכמיםקצג שתהיה אמירה להם על כל דיבור ודיבור שאם לא בא הכתוב אלא לתרגומו כד תימרון להוןקצד לא היה ראוי לכתוב אמור להם לפני הברכה אלא לפני כה תברכו שהרי אינן מצווין לברך אלא א"כ קראו להם אלא כוונת הכתוב שאף אם חל עליהם הציווי לברך כגון שקראו להם מצוה לומר להם כל הברכה מלה במלהקצה כדי שלא יטעוקצו ומכל מקום אין זה מעכב כללקצז כמו שיתבארקצח כיון שכוונת הכתוב היא שכבר חל עליהם הציווי משקראו להם.

ויש אומריםקצט שתיבת יברכך מתחילין הכהנים מעצמם וא"צ להקרות שבתיבה ראשונה אין לחוש לטעותר (ואף שדרשו חכמים שתהיה אמירה על כל דיבור ודיבור מכל מקום בתיבה ראשונה די באמירה שאמרו להם לברך דהיינו כשקראו אותם כהנים שקריאה זו היא אמירה להם שיברכו ואין ברכה פחותה מתיבה אחת אבל לאחר שאמרו תיבת יברכך הרי ברכו כבר ברכה אחת וקיימו מה שאמרו להם לברך לכן צריך לחזור ולומר להם על כל דיבור ודיבוררא לפיכך אם הוא כהן אחד שאין קורין לורב צריך להקרותו אף תיבת יברכך כדי שתהא אמירה על כל דיבור ודיבוררג) ובמדינות אלו נוהגין כסברא הראשונה להקרות אף תיבת יברכך בכל עניןרד:


קצ) רמב"ם הל' תפלה פי"ד ה"ג וה"ח. וסמ"ג עשין כ. טור ושו"ע סי"ג.

קצא) רמב"ם בפירוש המשנה ברכות פ"ה מ"ד. הובא בב"י ד"ה ושליח. ר"נ מגילה (טו, ב ד"ה ואין הכהנים). טור ורמ"א שם. וכ"ה בסדור ד"ה ומקרא.

קצב) במדבר ו, כג.

קצג) מדרש (טעמי חסרות ויתרות, בתי מדרשות ח"ב עמ' רעג). הובא בתוס' ברכות לד, א ד"ה לא וברא"ש ברכות פ"ה סי' יז ומגילה פ"ג סי' כא. לבוש סי"ג.

קצד) כדלעיל ס"ג וש"נ.

קצה) ט"ז ס"ק ג וספרי (נשא פסקא לט) שהובא בטור.

קצו) ר"נ פ"[ד] דמגילה (טו, ב ד"ה ואין הכהנים). הובא בב"י שם. ט"ז שם.

קצז) ב"ח ד"ה ומ"ש ואין הכהנים. ט"ז שם ובס"ק יז. פרי חדש. אליה רבה ס"ק לט.

קצח) סל"ח. וראה גם סל"ד.

קצט) ב"י ושו"ע שם לדעת הרמב"ם שם.

ר) ראה גם לקמן סל"א.

רא) שו"ת מהר"ם מינץ סי' יב.

רב) כדלעיל סט"ו וש"נ.

רג) שו"ת מהר"ם מינץ שם. הובא במ"א ס"ק כ.

רד) רמ"א שם. ראה גם לקמן שם.