ג

ג כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכביןכח שיתבארכט אם לא עלה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחתל ה"ז כעובר בג' עשהלא כה תברכו אמור להם ושמו את שמי והוא שיהיה בבית הכנסת כשקרא הש"ץ כהניםלב או אם אחד משאר העם אמר לו לעלות או ליטול ידיולג שנאמרלד אמור להם ומתרגמינן כד תימרלה להון ואם לאו אינו מחוייב כלללו לישא כפיו אלא אם רוצהלז.

והוא שעקר רגליו בעבודה לעלות לדוכןלח אבל אם לא עקר רגליו בעבודה שוב אינו עולה אפילו היה בבית הכנסת כשקראו כהנים ואפילו אמרו לו לעלותלט כמו שיתבארמ ומכל מקום אם אמרו לו קודם העבודהמא חייב הוא לעקור רגליו בעבודהמב שלא יעבור על ג' עשה.

(ואף אם לא אמרו לו קודם העבודה אלא שיודע שיקרא הש"ץ כהנים צריך הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יגרום שיבוטל מצות עשה של תורהמג שהרי ברכת עבודה וכל התפלה היא מדברי סופריםמד ונשיאת כפים היא מן התורהמה אלא שיש כח ביד החכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשהמו והם מנעוהו מנשיאת כפיםמז כל שלא עקר רגליו בברכת עבודה אע"פ שקוראים אותו ואומרים לעלות א"כ לכתחלה אין לגרום לעקור דבר תורהמח לפיכך כל כהן שהוא חלוש ואינו רוצה לישא כפיו לא די לו שלא יעקור רגליו בעבודה אלא צריך הוא שלא יהיה בבית הכנסת כשקורא הש"ץ כהניםמט):


כח) טור ושו"ע ס"ב.

כט) להלן סמ"ד ואילך.

ל) רמב"ם סוף הל' תפלה פט"ו הי"ב. שו"ע שם.

לא) ריב"ל סוטה לח, ב. רמב"ם שם טור ושו"ע שם. (וראה ב"י). עי' פס"ד צמח צדק שמה, א. וראה אג"ק חכ"ב ע' תס.

לב) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. הובא בתוס' מנחות מד, א ד"ה כל. רא"ש מגילה פ"ג סי' כב. ר"נ בפ"[ד] דמגילה (טו, ב ד"ה כל). סמ"ג עשין כ. טור ושו"ע ס"ב.

לג) מרדכי מגילה רמז תתיז. הגהות מיימוניות פט"ו מהל' תפלה אות ו'. אגור סי' קע בשם מהר"י מולין (שו"ת מהרי"ל החדשות סי' יח, ב). שו"ע שם. רמ"א ס"כ. וראה גם להלן סל"ג. סנ"ה וסנ"ו.

לד) במדבר ו, כג.

לה) באונקלוס שלפנינו "תימרון" (וכ"ה בתוס' שם ובר"ן שם בשמו) – וכ"ה לקמן סט"ו וסכ"א.

לו) עי' מ"א ס"ק טז. וראה גם לקמן סט"ו במוסגר. וראה מ"מ וציונים.

לז) כדלקמן סט"ו.

לח) סוטה לח, ב. וכדלקמן סי"ב וש"נ.

לט) מ"א ס"ק ב וס"ק ל.

מ) להלן במוסגר.

מא) קודם סיום העבודה – כדלקמן סי"ב וש"נ. וראה גם לקמן סל"ג, וסוף סנ"ה ושם "קודם סיום ברכת עבודה".

מב) עי' רמ"א ס"כ. ובמ"א שם. וראה גם לקמן שם.

מג) ממשמעות הרא"ש שם. שו"ע ס"ד. רמ"א סמ"ד. ועי' מ"א ס"ק סט. וראה תהלה לדוד ס"ק ב.

מד) ראה לעיל סי' קו ס"ב וש"נ.

מה) כדלעיל ריש ס"א. וראה מ"א ס"ק מא.

מו) יבמות צ, א. וראה גם לקמן ס"ה. סל"ג. סנ"ה. סי' קצז ס"ו. סי' שה סכ"ו. סי' תמו ס"ה. סי' תצח סל"ב. סי' תקפו סכ"ב. סי' תריג ס"י. ואפילו במקום כרת, כדלקמן סי' שלא ס"ז. סי' שמז סוף ס"ז.

מז) עי' מ"א ס"ק ד. לקמן סוף ס"ה וש"נ.

מח) ראה גם לקמן סל"ג (במוסגר), ושם : "איסור זה אינו אלא מדברי סופרים".

מט) ראה רא"ש שם בשם הירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. וראה גם לקמן ס"ה וש"נ.