לד

לד כשהש"ץ כהן ואינו עולה לדוכן עם שאר הכהנים לא יקרא הוא להם כהנים ולא יהיה מקרא אותם וה"ה לכהן אחר שאינו יכול להקרות שנאמרשכח אמור להם מכלל שהאומר אינו מהם אלא מישראלשכט ולפי שלכתחלה נכון שהש"ץ יהיה מקרא ברכת כהנים כמ"ש למעלהשל לפיכך משתדלין לכתחלה שיהיה הש"ץ ישראלשלא.

וכשהש"ץ כהן יעמוד ישראל אצלו ויתחיל או"א ברכנו כו'שלב וקורא כהנים ומקרא אותם והש"ץ עומד ושותקשלג עד שיגמרו ברכת כהנים ומסיים הש"ץ שים שלוםשלד אפילו אם כיון לבו המקרא לתפלת הש"ץ שכיון שהש"ץ עומד במקומו למה לנו לחלק התפלה לשנים (משא"כ כשהש"ץ עולה לדוכן כמו שנתבארשלה).

ואם אין שם ישראל שיכול להקרות יש מי שאומרשלו שיברכו בלא הקראה כלל.

ויש אומריםשלז שהש"ץ הוא מקרא אע"פ שהוא כהן שלא מנעוהו לכהן להקרות אלא לכתחלה במקום שאפשר להקרות כמשמעות הכתוב לפי פשוטושלח (אבל כשאי אפשר בענין אחר סומכיןשלט על מדרש שדרשו קצת חכמיםשמ אמור להם שתהא אמירה משלהם שכהן קורא כהנים וה"ה שמקרא אותם וכן עיקרשמא):


שכח) במדבר ו, כג.

שכט) רמב"ם הל' תפלה פי"ד הי"ד. טור ושו"ע סכ"ב.

של) סכ"ב.

שלא) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. הובא בתוס' סוטה לח. א ד"ה לשנים. כנסת הגדולה הגב"י. הובא במ"א ס"ק לד וסקע"א. וראה הגהות מיימוניות שם אות י. כסף משנה שם.

שלב) שכיון שהוא קורא "כהנים" לכן שייך לו אמירת או"א, כדלעיל סל"ב וש"נ.

שלג) הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם.

שלד) הגהות מיימוניות שם. ט"ז ס"ק יח.

שלה) לעיל סל"ב.

שלו) ט"ז ס"ק יז.

שלז) כסף משנה שם. ולבוש סכ"א.

שלח) ראה ט"ז שם.

שלט) אליה רבה ס"ק לט.

שמ) רב חסדא סוטה ל[ח], א.

שמא) אליה רבה שם. פרי חדש. וראה עטרת פז ס"ק סב. חקרי הלכות ח"ז כב, א.