לח

לח עירשעו או בית הכנסת שכולה כהנים אם אין שם אלא עשרה כולם עולים לדוכן למי מברכין לאחיהם שבשדותשעז ומי עונה אחריהם אמן הנשים והטףשעח.

(ואע"פ שאין מי שקורא להם כהנים ואין מי שמקרא אותם אין בכך כלום שהקריאה וההקראה אינן מעכבות כלל כמ"ש למעלהשעט ולדברי האומריםשפ שכהן שאינו עולה יכול לקרות ולהקרות גם כאן הש"ץ שאינו עולה אפילו הוא מובטח שלא תיטרף דעתו שהרי הוא כהן ויש כהנים אחריםשפא הרי הוא קורא ומקרא).

ואם יש שם יותר מעשרה היתרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחריהם אמןשפב (ויזהרו שלא לקרות כהנים בבית הכנסת שלא יעברו אלו העשרה בעשהשפג שאף שהקורא אינו מתכוין אלא להיתרים מעשרהשפד מכל מקום מי מפיס מי הם היתרים).

ואם יש שם ישראל אחד הרי כל הכהנים עולים ומברכים וישראל זה עונה אחריהם שאפילו ישראל אחד ראוי הוא לקבל הברכה מטעם שנתבאר למעלהשפה.

אבל כהנים אע"פ שהם מתברכים עם ישראל בברכת כהנים מכל מקום אינם חשובים לקבל הברכה בלבדם אלא א"כ הם עשרה לפיכך כשאין מהם עשרה מקבלים הברכה בבית הכנסת כולם עולים ומברכים לאחיהם שבשדותשפו.

וכן הנשים והטף אע"פ שהם בכלל הברכה מכל מקום אינם חשובים לקבל הברכה בלבדםשפז:


שעו) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. הובא בטור. ראה גם לעיל סכ"ג וסל"ו.

שעז) גמ' סוטה שם. רמב"ם הל' תפלה פט"ו ה"ט. טור ושו"ע סכ"ה.

שעח) ירושלמי שם. רמב"ם טור ושו"ע שם.

שעט) סכ"א - לענין מקרא. ועי' סט"ו - לענין קריאה.

שפ) לעיל סל"ד.

שפא) כדלעיל סל"ג.

שפב) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

שפג) כדלעיל ס"ג וש"נ.

שפד) שבזה אינו מחוייב - כדלעיל סל"ג.

שפה) סעיף א.

שפו) רש"י סוטה שם ד"ה אישתייר. ט"ז ס"ק כג. מ"א ס"ק לח. וראה לקו"ש ח"י ע' 41.

שפז) ב"ח ד"ה ירושלמי. ט"ז ס"ק כב. מ"א ס"ק לז.