מו

מו אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהםתלט אפילו יש בפניו כמה מומין ישא את כפיו כיון שאין לחוש להיסח הדעתתמ אבל אם אין המנהג כן ורצה זה שמום בו לשלשל טליתו אסור שכיון שהוא משונה מחביריו יבואו להסתכל בו ויסיחו דעתם ואפילו רצו כל הכהנים לשלשל טליתם אין להתיר שכיון שלא הורגלו בני העיר לשלשל טליתם כשישלשלו עכשיו מכירים העם שבשביל זה שיש בו מום הוא ובאין להסתכל בו וכ"ש אם הוא לבדו נושא כפיו ומשלשל טליתו שלא כמנהגם שניכר שבשביל מום שבו הוא ויבואו להסתכל בותמא.

וכן אם מנהג המקום שידי הכהנים הן לפנים מן הטלית שעל פניהםתמב אפילו יש כמה מומים בידיו ישא את כפיותמג ויש מי שאומרתמד שה"ה אם מנהג הקהל לכסות פניהם בטלית אפילו יש בפניו וידיו כמה מומין ישא כפיו ואין נוהגין כןתמה:


תלט) כדלעיל סל"ו.

תמ) ב"י ד"ה ונראה. שו"ע סל"א.

תמא) ב"י שם. מ"א ס"ק מה. וראה אג"ק ח"א ע' כז.

תמב) ראה גם לעיל שם.

תמג) רמ"א שם.

תמד) ט"ז ס"ק כח.

תמה) משמעות רמ"א שם. וראה אליה רבה ס"ק נה.