מח

מח מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ןתמט שאף שאין עיי"ן בברכת כהנים מכל מקום כשאומר יאר ה' מחזי כאומר יערתנ שעיי"ן ואל"ף שוין אצלותנא וכן מי שקורא לסבולת שבולת ולשבולת סבולתתנב וכן מי שקורא לחתי"ן ההי"ןתנג וכן כל כיוצא בזה לא ישא את כפיו אלא א"כ כל בני עירו קוראין כךתנד כגון במדינות אלו שרובם ככולם אינם יודעים להבחין בין עיי"ן לאל"ף לפיכך לא שייך פסול זה בינינותנה.

ויש מי שאומרתנו שאף במקומות שמצויים הרבה אנשים מאד שאין מבחינים בין שבולת לסבולת נושאים כפיהם (לפי שאין הפסול מחמת שאין יכול לומר האות כראוי אלא מפני שמביא את העם לידי היסח הדעתתנז שהם תמהים עליו כשמשנה קריאת האותיות ובמקומות שהן רגילים בשינוי זה אין חוששין לו ואין מסיחים דעתם מן הברכה ולפ"ז אין לחוש אם קורא לעייני"ן אלפי"ן אפילו אם כל אנשי המקום קורים כראוי שכיון שאין עיי"ן בברכת כהנים אין לחוש להיסח הדעת.

ועיקר כסברא הראשונה שהפסול הוא מפני שמשתנה משמעות לשון הברכהתנח ואין היתר אלא במקומות שרובם ככולם קורין כך שאצלם משמעות הברכה כך היאתנט):


תמט) ברייתא שם. טור ושו"ע סל"ג. ראה לעיל סי' נג סט"ז. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' ח ע' סה.

תנ) ולשון קללה הוא (רש"י שם ד"ה מפני).

תנא) רש"ל בביאורי הסמ"ג עשין כ. מ"א ס"ק מז.

תנב) רמב"ם שם. ט"ז ס"ק ל.

תנג) גמ' שם ורש"י ד"ה לא.

תנד) רדב"ז ח"א סי' שצד. מהרי"ט ח"ב אבן העזר סי' טז. ט"ז שם. מ"א ס"ק מו. אליה רבה ס"ק נז.

תנה) ט"ז שם. אליה רבה ס"ק נז.

תנו) ט"ז שם.

תנז) ראה לבוש סל"ג.

תנח) ראה לבוש שם.

תנט) ראה מהרי"ט שם. עולת תמיד ס"ק עב. מ"א שם. חלקת יואב אהע"ז סי' יז.