נא

נא כהן שהמיר דתותצ אפילו לדת הישמעאלים שאינם עובדים עבודה זרהתצא (קנסוהו חכמיםתצב להיות) מחולל מקדושתותצג ואינו נושא כפיו ואינו קורא בתורה ראשוןתצד והוא שלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה אפילו המיר דתו לעבודה זרה וחזר בו חוזר לקדושתותצה.

ושאר עבירות חוץ ממימר דתו ושופך דמים אפילו גילוי עריות אין מונעין נשיאת כפים אפילו לא חזר בותצו כמו שיתבארתצז.

לפיכך ערל נושא כפיו אפילו לא מל עצמו במזידתצח ואע"פ שערל פסול לעבודהתצט אין לפוסלו לנשיאת כפים משום שהוקשה ברכה לשירות כי לא הוקשה אלא לעמידה בלבד כמ"ש למעלה סעיף מ"ד.

ומכל מקום הואיל והוקשה ברכה לעבודהתק במקצת אסרו חכמיםתקא לשיכור לישא כפיו כמו שאסרה תורה לשיכור לעבוד עבודה במקדש כמ"שתקב יין ושכר אל תשת וגו' וסמכותקג איסור זה למה שנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור בייןתקד ונתנו על כהן מברך קולי נזיר וקולי משרת במקדש קולי נזיר מה נזיר מותר בשאר משקים המשכרים ואינו אסור אלא מכל אשר יעשה מגפן היין וגם אין מומין פוסלין בו אף כהן מברך אין מומין פוסלין בותקה ואין שאר משקין המשכרים מונעים אותו מנשיאת כפיםתקו כמו במשרת במקדשתקז אפילו נשתכר עד שאינו יכול לדבר לפני המלךתקח שנשיאת כפים אינה דומה לתפלהתקט שהוא עומד ומדבר עם המלך משא"כ בנשיאת כפים שמדבר אל העם (כמ"ש אמור להם) אלא א"כ הגיע לשכרותו של לוטתקי שאז פטור מכל המצותתקיא.

וקולי משרת במקדשתקיב מה משרת מותר ביין כל שהוא ואינו מוזהר אלא על רביעיתתקיג שנאמר שכר יין שיש בו כדי לשכרתקיד ואף על רביעית אינו באזהרהתקטו אלא כששתאו דרך שכרות רביעית בבת אחת אבל אם הפסיק בו או שנתן לתוכו מעט מים פטורתקטז משא"כ בנזיר אף כהן מברך אם שתה רביעית יין בב' פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפילו שתאו בכמה פעמים לא ישא כפיו עד שיסיר יינו מעליותקיז ומה מפיג את היין נתבאר בסי' צ"טתקיח.

ויש אוסריםתקיט שיכור בנשיאת כפים אפילו נשתכר משאר משקין או אוכלים המשכרים ולכתחילה אסור לשתות כלל משקה המשכר קודם נשיאת כפיםתקכ (וכן נוהגים) ולא נתנו קולי נזירתקכא אלא לענין מומין בלבדתקכב:


תצ) רמב"ם הל' תפלה פט"ו ה"ג.

תצא) מ"א ס"ק נד בכוונת הרמב"ם. וראה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"א ה"ז ופי"ג הי"א. לקמן סי' של ס"ב.

תצב) עי' מ"א שם.

תצג) ראה חקרי הלכות ח"ז כג, ב.

תצד) ראה תוס' מנחות קט, א ד"ה לא, בשם ספר הזהיר. טור בשם רב נטורנאי גאון.

תצה) תוס' שם. ובתענית כז, א ד"ה אי. ורש"י (תשובות רש"י סי' קע). הובא בתוס' מנחות שם. ורבנו גרשום מאור הגולה (תשובות רגמ"ה סי' ד). הובא בתוס' סוטה לט, א ד"ה וכי. וטור ומרדכי מגילה סי' תתיח. והגהות מיימוניות שם אות ג. שו"ע (דעה הב') ורמ"א (שכן עיקר) סל"ז.

תצו) ב"י ד"ה תנן. ב"ח ד"ה ומ"ש אבל. אליה רבה ס"ק סט-ע - במשמעות הרמב"ם (שם ובה"ז). רמ"א סל"ט.

תצז) לקמן סעיף נב.

תצח) מ"א שם.

תצט) משנה זבחים כב, ב. רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ו ה"ח.

תק) רמב"ם הל' תפלה שם ה"ד.

תקא) תענית כז, א.

תקב) ויקרא י, ט.

תקג) תענית שם.

תקד) ריב"ל שם כו, ב. ועי' צמח צדק חאו"ח סי' קטו. פס"ד שדמ, ב-ג.

תקה) שם כז, א.

תקו) פרישה אות מח. מ"א ס"ק נה.

תקז) ראה רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א ה"ב.

תקח) מ"א שם.

תקט) דלעיל רס"י צט. וכ"ה לענין ק"ש כמבואר שם. ולענין בהמ"ז ושאר ברכות, עי' לקמן סי' קפה ס"ה.

תקי) מ"א שם בכוונת רבינו ירוחם נתיב ג ח"ו (כז ע"ג).

תקיא) עירובין סה, א. וראה גם חיו"ד סי' א ס"ח וס"ק מז.

תקיב) מ"א ס"ק נד.

תקיג) ראה רמב"ם שם ה"ה ובכסף משנה שם.

תקיד) כריתות יג, ב.

תקטו) תשובות הרשב"א ח"א סי' שסג, ושכן פסק הרמב"ם. הובא בכסף משנה שם ה"ב. ובט"ז ס"ק לה.

תקטז) רמב"ם שם ה"א.

תקיז) רמב"ם הל' תפלה שם. טור ושו"ע סל"ח.

תקיח) ס"ג-ד.

תקיט) ט"ז שם. עולת תמיד ס"ק פו. אליה רבה ס"ק סז.

תקכ) ט"ז שם.

תקכא) תענית כז, א.

תקכב) ראה עולת תמיד שם.