נז

נז נהגו בכל מדינות אלו שאין נשיאת כפים אלא ביום טובתקפג משום שאז שרויים בשמחת יו"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפילו בשבתות הם טרודים על מחיתם ועל ביטול מלאכתם ואינם שרויים בשמחהתקפד.

ואפילו ביום טוב אין נשיאת כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וייטיבו לבם וישמחו בשמחת יו"טתקפה.

ויום הכפורים אע"פ שאין בו שמחת אכילה ושתיה נושאים כפים בו כמו ביו"טתקפו מפני שיש בו שמחת מחילה וסליחה וכפרה וקדושה וכבוד היום במלבושים נאיםתקפז ומטעם זהתקפח יש מקומות שנושאים כפים בו אפילו בשחריתתקפט ויש מקומות שנושאים כפים בו גם בנעילהתקצ מפני שהוא סמוך ליציאה מבית הכנסת כמו שהוא הטעם בשאר יו"טתקצא.

אבל יו"ט ויום כפור שחל להיות בשבת לא היה ראוי לפי זה לבטל נשיאת כפים מיו"ט זה בשביל שיש בו קדושה נוספת של שבת אלא שיש מקומות שנהגו כן שלא לישא כפיהם ביו"ט שחל להיות בשבתתקצב לפי שמנהג הכהנים לטבול לנשיאת כפיםתקצג וטובלין מערב יו"ט ואין נזקקין לנשותיהם ביו"ט וכשחל בשבת לא רצו לבטל העונהתקצד ולא רצו לטבול שחרית מטעם שיתבאר בסימן שכ"ותקצה (אבל ביום הכפורים שחל בשבת לא שייך טעם זה) ומכל מקום אם ליל יו"ט שחל באמצע שבוע שהוא ליל טבילה ישמש ויטבול ביו"ט אבל הפורשים מנשותיהם בליל יו"ט ואין טובלין בערב יום טוב שבוש גמור הואתקצו.

וכל טעמים אלו הם לישב המנהג אף שאין בהם כדאי לבטל מצות עשה של תורה מכל מקום כשאין קוראים כהנים אינם עוברים כלום אבל מכל מקום יישר כחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום כתיקון חכמים ומקיימים ג' מצות עשה בכל יום ואין חוששין לטבולתקצז.

וכל שחרית ומוסף שאין נשיאת כפים במדינות אלו אומר הש"צ או"א ברכנו כו'תקצח אפילו הוא כהןתקצט שלא מנעו לכהן אלא לקרות כהנים ולהקרותן ומן הטעם שנתבאר למעלהתר אבל לומר כך כהנים עם קדושיך סתם בלא קריאה מותר לכתחילה (ואין לחוש שכשישמעו שיאמר כהנים עם קדושיך יאמרו עליו שהוא אינו בכלל כהנים אלא בן גרושה וחלוצה לפיתרא שהכל יודעים שנוסח התפלה כך הואתרב שמטעם כיוצא בזה מותר לכהן לקרות לכהן אחר לספר תורה כמ"ש בסי' קל"התרג):


תקפג) אגור סי' קעו בשם מהר"י מולין (שו"ת מהרי"ל החדשות סי' כא). רמ"א סמ"ד. ועי' לעיל סי' קכז ס"ב. וכ"ה בסדור ד"ה נהגו.

תקפד) דרכי משה בסוף הסימן. רמ"א שם. וראה לקמן סי' תקכט ס"ז.

תקפה) רמ"א שם. ובשמח"ת נ"כ בשחרית, ראה פס"ד צמח צדק שדמ, ד. ס' המנהגים - חב"ד ע' 69.

תקפו) רמ"א שם.

תקפז) לבוש סמ"ד. וכדלקמן סי' תרי ס"י.

תקפח) לבוש שם.

תקפט) דרכי משה סי' תרכ ס"ק א בשם מנהגים (ע' קיב). רמ"א שם.

תקצ) טור סי' תרכג. מהרי"ל הל' תפלה דיום כיפור (ע' שלט). וראה לעיל ס"א וש"נ.

תקצא) לבוש שם.

תקצב) ט"ז ס"ק לח. מ"א ס"ק ע. ובסידור: ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן ביוהכ"פ. וראה שער הכולל פ"י אות ב.

תקצג) אגור שם בשם מהרי"ל שם.

תקצד) מ"א שם. וכדלקמן סי' רפ ס"א.

תקצה) ס"ו. אבל ראה שם ס"ז.

תקצו) מ"א שם.

תקצז) ב"י ד"ה כתב האגור. וראה לקו"ש חי"ח ע' 448: מסופר שאמר [אדה"ז] (הל' בערך) דהי' רוצה להחזירה כו' שתהא קיום מ"ע זו בכל יום (גם בחול). ובכל זה לא עשה בזה וכו'. וראה שער הכולל פ"י אות א, הטעם שסידר בסידור ברכת כהנים בתפלת שחרית של חול.

תקצח) רמ"א שם. ראה גם לעיל סי' קכז ס"ב וש"נ.

תקצט) מ"א ס"ק עא. ועי' גם לעיל סל"ב.

תר) סעיף לד.

תרא) עי' מ"א שם.

תרב) כדלעיל סט"ז וש"נ.

תרג) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם סי"א ומ"א ס"ק יט.