ט

ט ואין לברך על נטילה זוצג לפי שי"אצד שיוצא ידי חובתו בנטילת שחרית ולא הצריכו ליטול לפני נשיאת כפים אלא כשהסיח דעתו משמירת ידיוצה אחר נטילת שחרית וספק ברכות להקלצו.

ויש מקומות נוהגיןצז שבתפלת שחרית אין נוטלין ידים לנשיאת כפים ובמוסף נוטלין מפני היסח הדעת ואעפ"כ אין מברכיןצח אפילו אם ידוע שהסיח דעתו לפי שאפשר שהיסח הדעת אינו פוסל לנשיאת כפיםצט כמו שאינו פוסל לשאר דברי תורהק ולא הצריכו ליטול ידיו לנשיאת כפים אלא כשנגעו ידיו במקום הטינופת ולא די להן נקיון בעלמא כמו לשאר דברי תורהקא.

לפיכך אם ידוע לו שנגע במקום מטונף אחר שבירך על נטילת ידים שחרית לדברי הכל חייב ליטול ולברך על נטילת ידים שנית קודם עלותו לדוכן אבל מה לעשות שלא נהגו כןקב לכן כל כהן ירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו שחרית שלא ליגע במקום המלוכלך שיתחייב לברך על נטילת ידים פעם ב'קג:


צג) בדק הבית בב"י ד"ה ורבינו. דרכי משה אות ד בשם האגודה מגילה פ"ג סי' לד. שו"ע ס"ז.

צד) רמב"ם שם לדעת הב"י ד"ה ויטול וד"ה וכתוב (בשם ארחות חיים בשם ר"א בן הרמב"ם) ודרכי משה שם. תוספות סוטה לט, א ד"ה כל בשם רש"י.

צה) ראה ב"י ד"ה ומכל. רדב"ז ח"ב סי' תשעח.

צו) בדק הבית שם. שו"ע שם. דרכי משה שם.

צז) רדב"ז שם. הובא במ"א ס"ק ו.

צח) משמעות השו"ע ס"ז.

צט) מ"א ס"ק ט.

ק) כדלעיל סי' א מהדו"ב ס"ז וש"נ. ועי' לעיל סי' צב ס"ה מחלוקת בזה לענין תפלה וש"נ.

קא) כדלעיל סי' צב ס"ו וש"נ.

קב) וגם בנט"י שקודם התפלה לא נהגו לברך כדלעיל מהדו"ב רס"י ד. סי' צב ס"ג.

קג) מ"א שם.