רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת. ובו י"ט סעיפים:

א

א מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכריא ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנוב שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה כמ"ש בסימן רנ"בג (ולענין להשכיר דבר של פרהסיא עיין סימן רמ"גד).

וכשנוטל השכר לא יטול שכר השבת אלא בהבלעה כגון אם השכיר לו לשבוע או לחדש יכול ליטול השכר אף ששכר השבת מובלע בו אבל אם השכיר לו לימים נפרדים בעד כל יום ויום כך וכך לא יטול ממנו שכר המגיע לימי השבתה כמו שנתבאר בסימן רמ"גו עיין שם ואפילו אם השכיר לו ישראל כלים שאין עושים בהם מלאכה כללז ואפילו השכיר לו חדר לדור בו לא יטול שכר שבת אלא בהבלעהח (עיין סי' ש"וט):


א) רמב"ם פ"ו הט"ז. משמעות הרי"ף שבת דף יט. ב"י ריש הסי'. שו"ע ס"א.

ב) גמרא שבת יח, א כב"ה. רמב"ם שם. שו"ע שם.

ג) סעיף א.

ד) סעיפים ו-ז.

ה) תוס' שבת יט, א ד"ה לא ישכיר. רא"ש שם. ס' התרומה סי' רכא. סמ"ג ל"ת סה (יט, ב). מגמרא ב"מ דנ"ח ע"א. טור ושו”ע שם.

ו) סעיף יא.

ז) ב"י ריש הסימן. ט"ז סק"א. מ"א סק"ג. גמרא הנ"ל.

ח) מ"א שם.

ט) סעיף ט.