יב

יב וכל זה כשלא אמר עדיין תנו לנו הכוס ונברך ברכת המזון אבל אם אמר כן כבר בין שאמר כן קודם זמן הקידוש בין אחר שהגיע זמנו צריך הוא לברך בורא פרי הגפן על כוס של קידושצה שהרי הסיח דעתו משתיה מחמת ברכת המזון.

אבל אם מקדש על הפת אין צריך לברך עליה המוציא וכן אפילו אם קידש על הכוס אין צריך לברך המוציא על הפת שאוכל אחר הקידוש לפי שאמירת תנו לנו ונברך אינה חשובה היסח הדעת לענין אכילה אלא לענין שתיה בלבד כמו שנתבאר בסי' קע"טצו.

אבל אם נטל כבר ידיו במים אחרונים צריך לברך המוציא אפילו על הפת שמקדש עליה וכל שכן שאם קידש על הכוס שצריך לברך המוציא על הפת שאוכל אח"כ שנטילת מים אחרונים חשובה היסח הדעת גם לענין אכילה כמ"ש שםצז ואף שלכתחלה טוב שלא לאכול ולשתות כלל אחר נטילת מים אחרונים אע"פ שמברך על אכילתו ושתייתו ואח"כ קודם ברכת המזון יחזור ויטול מים אחרוניםצח כמ"ש שםצט מכל מקום כאן יותר טוב שיקדש מיד ויאכל מעט אחריו כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ממה שיברך בהמ"ז מיד ויקדש אח"כ מפני שאם יעשה כן יכנס במחלוקות רבותק.

שיש אומריםקא שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנוקב ולא יברך שוב בורא פרי הגפן על כוס של קידושקג שכבר נפטר בברכה זו ויש אומריםקד שלא יטעום כלום מכוס של ברכת המזון שהרי לא קידש עדיין ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן אלא יניחנו עד לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום ג"כ ממנוקה ואי אפשר לו לצאת ידי שניהם שיקדש אותו על אותו כוס עצמו שבירך עליו ברכת המזון לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והקידוש הוא מצוה בפני עצמו ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחת שאין עושין מצות חבילות חבילותקו.

ואף אם הוא מיסב יחידי ומברך ברכת המזון בלא כוסקז מכל מקום אם יקדש מיד אחר ברכת המזון יש אומריםקח שאינו יוצא ידי חובתו אלא אם כן יחזור ויאכל מיד שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו וא"כ מה שבירך ברכת המזון היא (ד) ברכה שאינה צריכהקט שהרי היה יכול ליפטר בברכת המזון שיברך אחר אכילה השניהקי ואף שיש אומריםקיא שאין צריך לחזור ולאכול לפי שבדיעבד יוכל לסמוך על סעודה שאכל כבר שכשיקדש אחריה מיד הרי זה קידוש במקום סעודה אע"פ שהיא סעודת החולקיב מכל מקום כדי לחוש לסברא הראשונה צריך ליזהר שלא לבא לידי כך.

אלא אע"פ שנטל מים אחרונים יפרוס מפה ויקדש ויחזור ויאכל מעטקיג כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ואח"כ יחזור ויטול מים אחרונים ויברך ברכת המזון וכל שכן אם לא נטל ידיו עדיין שצריך לעשות כןקיד אע"פ שכבר גמר סעודתו מבעוד יום אלא שלא הספיק לברך ברכת המזון עד שהגיע זמן הקידוש:


צה) מ"א סקי"ג. וכדלעיל סי' קעט ס"ב.

צו) ס"א וס"ד, שיש בזה ב' דיעות וספק ברכות להקל.

צז) סעיף ה.

צח) ב"ח ומ"א סי' קעט סק"ב.

צט) בסעיף ה שם: אא"כ רוצה לחזור וליטול מים אחרונים אח"כ סמוך לברכת המזון. וראה במצויין בשוה"ג שם.

ק) רמ"א סוס"ו. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רלב. וכן נהגו בחב"ד (בהתוועדות יום טוב שחל בערב שבת), שאחד פרס מפה וקידש להוציא הקהל (ס' המנהגים – חב"ד ע' 57), ואילו אדמו"ר לא אכל יותר, ולא שתה כוס ברכת המזון (ראה לקמן סי' רצט ס"ו), ואחרי תפלת ערבית של שבת קידש לפני סעודת שבת (ראה קו"א ס"ק ד, שכשרוצה לקדש ולאכול אח"כ אין איסור). אח"כ (משנת תשד"מ ואילך) הונהג כן גם לכל הקהל (ראה אוצר מנהגי חב"ד, ר"ה, ע' קמט).

קא) רי"ף פסחים קב, ב. רמב"ם פכ"ט הי"ג. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ו.

קב) דרכי משה ס"ק ה (ממשמעות הרא"ש פ"י ס"ז בדעת הרי"ף). ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצט ס"ו.

קג) מ"א ס"ק טז.

קד) פסקי רי"ד פסחים קב, א ד"ה ת"ר בני חבורה. הובא ברא"ש שם ובטור.

קה) ארחות חיים הל' קדוש היום אות כ. הובא בב"י ד"ה ואם גמר סעודותו. מ"א שם. וראה לקמן סי' רצו קו"א ס"ק ב, שכן יסבור גם הרמב"ם, לדעתו (הל' ברכות פ"ז הט"ו) שבהמ"ז אינה צריכה כוס.

קו) פסחים שם. טור. וראה גם לקמן סי' רצט ס"ז. סי' תעז ס"ט.

קז) כדלעיל סי' קפב ס"א.

קח) רא"ש פסחים פ"י ס"ז. הובא ברמ"א שם.

קט) ראה קו"א ס"ק ד. וראה לקמן סי' רצא ס"ג וס"ה שאם עושה כן לכבוד השבת לא הוי ברכה שאינה צריכה, ונתבאר לעיל סי' רמט קו"א סק"ד. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב שם ע' רלז.

קי) רא"ש שם. וכדלעיל סי' ז ס"ג. סי' קפד ס"א וש"נ.

קיא) רי"ף ורמב"ם שם. ר"ן פסחים שם ד"ה כוס ראשון.

קיב) ראה לקמן סט"ו (במוסגר), שאם אכל משחשיכה סגי בזה לדברי הכל.

קיג) טור ושו"ע שם. וראה העו"ב שם ע' רמ.

קיד) מ"א ס"ק יג.