יז

יז אע"פ שהשלחן צריך להיות ערוך ומסודר מבעוד יום כמו שנתבאר בסימן ר[ס]"בקמב מכל מקום אין מביאים אותו למקום הסעודה עד אחר הקידושקמג כדי שיהא ניכר שבא לכבוד שבתקמד ואם הביאו קודם קידוש צריך לפרוס עליו מפה לכסותוקמה כאילו אינו כאן עד אחר קידוש כדי שיתראה כאלו הובא עתה לכבוד שבתקמו.

במה דברים אמורים בימיהם שהיו להם שלחנות קטנים כל אחד שלחנו לפניוקמז ולא היה להם טורח להפסיק ולהביאם אחר קידוש אבל עכשיו ששלחנות שלנו גדולים וטורח להביאו אחר הקידוש ולהפסיק בין קידוש לסעודה נוהגין להביאו לכתחלה קודם קידוש ולפרוס מפה לכסות הפתקמח עד אחר הקידושקמט בין שמקדש על היין בין שמקדש על הפתקנ וצריך שתהא גם מפה תחת הפת על השלחןקנא כדי שתהא הפת בין שתי מפות זכר למן שהיה עליו טל מלמעלה וטל מלמטהקנב:


קמב) סעיף א.

קמג) ברייתא פסחים ק, ב. תוס' שם ד"ה שאין ובשבת קיט, ב ד"ה ומצא. רא"ש שם פ"י ס"ג. טור.

קמד) שאילתות יתרו פ' נד. רשב"ם שם ד"ה ה"ג רבה. תוס' שם. טור.

קמה) ברייתא שם. טור.

קמו) שאילתות שם. רשב"ם ותוס' שם. וכ"ה לעיל ס"י. טעם נוסף (לענין הבדלה) מבואר לקמן סי' רצט סי"ד.

קמז) ראה גם לעיל סי' קסז סט"ו. סי' קעז ס"ו. סי' קפ ס"ד. סי' ריג ס"א. לקמן סי' תעג סל"ח.

קמח) תוס' ורא"ש שם. טור. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רנז.

קמט) מ"א סק"כ.

קנ) ראה ט"ז ס"ק יב (מטעם שיבואר בסמוך).

קנא) טור ושו”ע ס"ט. וראה לעיל סי' רסב ס"א.

קנב) תוס' פסחים שם. ס' התרומה סי' רמו. הגהות מיימוניות פכ"ט אות ק. טור וט"ז ס"ק יב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 174 הערה 14.