יט

יט אע"פ שאמר ויכולו בבית הכנסת צריך לחזור ולאמרו על הכוס קודם קידוש כדי להוציא בניו ובני ביתו הקטניםקסג שלא אמרוהו עדיין ואח"כ יברך בורא פרי הגפןקסד וברכת קידוש ואם שכח לאמרו קודם קידוש אומרו בתוך הסעודה על הכוסקסה.

וטוב לעמוד בשעת אמירת ויכולו מטעם שנתבאר בסימן רס"חקסו אבל בשעת ברכת הקידוש יותר טוב לישב (מטעם שנתבאר בסי' רצ"וקסז) אבל במדינות אלו נתפשט המנהג לישב אף בשעת אמירת פרשת ויכולוקסח כי מאחר שאמרוה כבר בבית הכנסת מעומד אין מקפידין כל כך לעמוד בשעה שאומרה להוציא בניו ובני ביתו ומכל מקום עומדים קצת כשמתחילין י"ום ה"ששי ו"יכולו ה"שמים שנרמז השם בראשי תיבותקסט.

וכשמתחילין טוב ליתן עיניו בנרותקע כי ב' פעמים נר עולה ת"ק והיא רפואה לפסיעה גסהקעא שנוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדםקעב אבל בשעת ברכת הקידוש צריך ליתן עיניו בכוסקעג כמו שנתבאר למעלהקעד:


קסג) תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. רא"ש שם פ"י סט"ו. טור ולבוש ס"י. וכ"ה לקמן סי' תעג ס"ה. וראה חקרי הלכות ח"ג כה, א. קיצור הלכות הערה 53.

קסד) והמנהג לומר סברי מרנן, כדלעיל סי' קעד סי"א וש"נ. וכ"ה בסידור.

קסה) מ"א ס"ק כא בשם מטה משה סי' תכט, בשם הרוקח בשם דודו רבי קלונימוס.

קסו) סעיף יב.

קסז) ראה ב"י שם ד"ה כתוב בכל בו. שו"ע שם ס"ו. ט"ז שם סק"ה. וראה לקמן שם סט"ו להבדיל מעומד (ללוות את המלך) ולשתות מיושב. ולקמן סי' תעג ס"ח, שכשחל יו"ט במוצש"ק אומרים מיושב בגלל הקידוש. וראה לעיל סי' ריג ס"א.

קסח) רמ"א ס"י. וראה פסקי הסידור. ומנהג חב"ד לקדש מעומד בליל שבת ויו"ט (הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה קדש. כ"ה בפרי עץ חיים שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו. סי' האריז"ל משנת חסידים. עולת שבת סי' ש בשם ס' המוסר פ"ד בהג"ה).

קסט) ד"מ אות ח. רמ"א שם.

קע) מהרי"ל הל' שבת סי' ב בשם שכל טוב. רמ"א שם. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 283.

קעא) מהרי"ל שם. מ"א ס"ק כג.

קעב) ברכות מג, ב. שבת קיג, ב. וראה גם לעיל סי' צ סי"ג. לקמן רס"י שא (מהדו"ק).

קעג) ראה דרכי משה סק"ח. רמ"א שם. מ"א שם.

קעד) סעיף יח.