כג

כג אחר שקידש על הכוס יטול ידיו לסעודה ויברך על נטילת ידיםקצז ואם שכח ונטל ידיו קודם קידוש לא יקדש על היין אלא על הפתקצח לפי שבנטילה זו גילה דעתו שהפת חביבה לו מיין וצריך לקדש על החביבקצט ויש חולקין על זהר ואומרים שאפילו לכתחלה יכול ליטול ידיו קודם הקידוש ואין הקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה כיון שהוא לצורך הסעודהרא והעיקר כסברא (הראשונה) [האחרונה]רב וכן המנהג פשוט במדינות אלו לבד מליל פסחרג כמו שיתבאר בסי' תע"גרד ומכל מקום מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא ליטול עד אחר הקידוש יפה הוא עושה ואין מוחין בידו על שעובר על המנהג כי יכול לומר אעשה כדברי הכלרה.

ולדברי הכל אסור למזוג הכוס בחמין אחר נטילת ידיםרו כי צריך דקדוק גדול שלא יחסר ולא יותיר והרי זה הפסק והיסח הדעתרז ולכתחלה טוב ליזהר שאפילו השפיכה בלבדה מהקנקן לכוס תהיה קודם נטילת ידיםרח:


קצז) סידור רב עמרם (ח"ב סי' יז). רמב"ם פכ"ט ה"ז. הובא בטור. שו"ע סי"ב.

קצח) רב ברונא פסחים קו, ב. רב עמרם ורמב"ם וטור ושו”ע שם.

קצט) ר"ן פסחים שם ד"ה נטל ידיו לדעת הרי"ף והרמב"ם. לבוש סי"ב. וראה גם לקמן סי' רצו ס"י לענין הבדלה.

ר) ר"ת ור"י בתוס' שם ד"ה מקדש. מנהג הרא"ש הובא בטור. שו"ת הרשב"א ח"א סי' קפח וסי' תשנב וסי' תתכו. מרדכי פסחים שם. הגהות מיימוניות פח"ט אות ק. רמ"א סי"ב.

רא) מ"א ס"ק כז.

רב) ראה לקו"ש חכ"א ע' 385.

רג) רמ"א שם.

רד) סעיף ד.

רה) ט"ז סוס"ק יד. וכ"ה מנהג חב"ד. וראה פסקי הסידור.

רו) כב"ה במשנה ברכות נא, ב לפירוש התוס' פסחים שם ד"ה זימנין. מ"א ס"ק כז. וכדלעיל סי' קסו לדברי הכל.

רז) תוס' שם. לעיל שם.

רח) מ"א שם, לדעה הב' דלעיל שם.