ט

ט אסרו חכמים לטעום כלוםנא אפילו מיםנב משהגיע זמן הקידוש עד שיקדש דהיינו משהגיע בין השמשותנג שנתקדש היום מספק או אפילו מבעוד יום אם התפלל ערבית מבעוד יוםנד.

ואע"פ שכל מצות הקבוע להם זמן לא אסרו אלא לקבוע סעודה משהגיע זמנן משום גזרה שמא ימשך בסעודהנה ויעבור הזמן אבל טעימה בעלמא מותרנו שאין לחוש בה שמא ימשך ויעבור הזמן מכל מקום בקידוש וכן בהבדלהנז החמירו יותר לפי שעיקר מצותן הוא בתחלת זמנם דהיינו סמוך לכניסת השבתנח וסמוך ליציאתונט.

ואפילו אם התחיל לאכול ולשתות מבעוד יום צריך להפסיקס (ג) כשיגיע בין השמשותסא ואע"פ שבשאר כל המצות אפילו של תורה אם התחיל בהיתר דהיינו קודם שהגיע המצוה אין צריך להפסיקסב ומטעם זה ג"כ אין צריך להפסיק לקריאת שמעסג ולתפלהסד כשיגיע זמנן מכל מקום בקידוש היום לא התירו לו לגמור סעודתו ולקדש אח"כ לפי שעיקר הקידוש נתקן במקום סעודה של שבתסה וקודם לה ולא לאחריהסו שנאמרסז וקראת לשבת עונג ודרשו חכמיםסח במקום עונג דהיינו במקום שיתענג שם בסעודת שבת שם תהא קריאת הקידוש מלפניה.

ומכל מקום אין לו להפסיק סעודתו לגמרי ולברך ברכת המזון מטעם שיתבארסט אלא יקדש מיד ויגמור סעודתו כדי שיהא הקידוש במקום סעודה שלאחריוע:


נא) משמעות הגמרא בפסחים קו, סע"ב (ראה ב"י ד"ה ואסור). טור ושו”ע ס"ד.

נב) הגהות מיימוניות פכ"ט אות ה בשם מהר"ם. מ"מ שם ה"ה בשם שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסד. טור ושו”ע שם.

נג) מ"א סי' רצט ס"ק א וס"ק ג (אפילו לענין הבדלה), וכדלקמן בסמוך (אפילו לענין להפסיק). וראה גם לעיל סי' רמט ס"ט. וראה לקמן סי' רצט ס"ב לענין הבדלה – ב' דיעות. וראה קו"א סוף ס"ק ג הטעם שכאן לא הביא דעת המקילים בבין השמשות.

נד) ב"ח ס"ד. מ"א ס"ה (קבל שבת). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קצ.

נה) שבת ט, ב. וראה מ”מ וציונים. העו"ב שם ע' קצג.

נו) ברכות כח, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ג.

נז) כדלקמן סי' רצט ס"א.

נח) כדלעיל ס"ב וש"נ.

נט) מ"א סי' רלה ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' רצט קו"א ס"ק ב (שמטעם זה אפילו התחיל באיסור צריך להפסיק). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קצח. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 152.

ס) פסחים ק, א כרב יהודה אמר שמואל. טור ושו”ע שם.

סא) מ"א ס"ק י. וראה קו"א ס"ק ג.

סב) ראה רמ"א סי' תרנב ס"ב.

סג) כדלעיל סי' ע ס"ה.

סד) לענין שחרית ראה לעיל שם וסי' פט ס"ו. ולענין מנחה ראה שו"ע סי' רלב ס"ב שאין צריך להפסיק אפילו התחיל באיסור. ולענין ערבית ראה שו"ע סי' רלה ס"ב.

סה) כדלקמן סי' רעג ס"א ואילך.

סו) ר"ן שבת ד, א ד"ה ומיהו. ובסוכה יט, א בתחלתו. מ"א סק"ו. וראה לקמן סי"ב וסט"ו (במוסגר). וראה לקמן סי' רצט קו"א סוף ס"ק ב, הטעם דלא סגי בטעם הקודם (שעיקר מצותן בתחלת זמנם), כי בהבדלה א"צ להפסיק בהתחיל בהיתר (אף שיש גם בו הטעם הקודם). וראה זכרון יוסף אות נז. העו"ב שם ע' ר.

סז) ישעי' נח, יג.

סח) רי"ף פסחים קא, א. ר"ן שם ד"ה אף ידי קידוש בשם רב אחאי גאון. רשב"ם ותוס' פסחים שם ד"ה אף ידי קידוש (בשם המדרש). ט"ז ריש סי' רסט ורעג. וראה גם לקמן סי' רעג ס"א. וראה מ”מ וציונים.

סט) סעיף יב. וראה שם קו"א ס"ק ד.

ע) רב יהודה אמר שמואל שם. טור ושו”ע שם.