ו

ו יכול אדם לקדש לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם ואין בזה משום קידוש שלא במקום סעודה כיון שלהשומעים היוצאים ידי חובתן הוא מקום סעודהל ומכל מקום כיון שהוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש זה וכן אם כבר קידש לעצמו במקום סעודתו כיון שהוא אינו צריך לקידוש זה אין לו לקדש לאחרים לכתחלהלא אלא אם כן הם אינם יודעים לקדש בעצמםלב.

וכשעדיין לא קידש לעצמו צריך ליזהר שלא יטעום כלום מכוס של קידוש זה שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתולג ואעפ"כ יכול לברך להם בורא פרי הגפן שבקידוש זהלד אף על פי שברכת הנהנין אין מי שאינו נהנה יכול להוציא אחרים אע"פ שאינן יודעים לברך מכל מקום ברכת בורא פרי הגפן של קידוש בין של לילה בין של יוםלה וכן ברכת המוציא כשמקדש על הפתלו אינן דומות לשאר ברכת הנהנין הואיל והן חובה וכמו שנתבאר בסי' קס"זלז:


ל) רא"ש ריש ערבי פסחים סי' ה (מהא דמקדשין בבית הכנסת להוציא אורחים השובתים בחדרים הסמוכים, וכדלעיל סי' רסט ס"א וס"ג). טור ושו”ע ס"ד.

לא) ראה סי' ערב קו"א סוף ס"ק ב, דהיינו כיון שיש כמה פוסקים המתירים. אבל ראה לעיל סי' ח סי"א וש"נ.

לב) טור בשם בה"ג הל' קידוש (יג, ד). כל בו סי' לא בשם הרי"ץ גיאת (שערי שמחה הל' ר"ה ע' לב). שו"ע שם. וכ"ה לעיל סי' ח סי"א. וראה קו"א סי' רעב סק"ב, דהיינו אף שיודעים לברך בורא פרי הגפן. וראה גם סידור (ברכת אירוסין ונשואין) שמברך גם ברכת היין וישתה החתן והכלה (אף שהם יודעים). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רצב. ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצו סי"ז.

לג) רא"ש שם. טור ושו”ע שם. וכדלעיל סי' רסט ס"ג.

לד) רב אשי ר"ה כט, ב. טור ושו”ע שם.

לה) רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, א). רמ"א ס"ד. שו"ע סי' קסז ס"כ.

לו) לבוש ס"ד בהג"ה. ט"ז סק"ג. מ"א ס"ק יג.

לז) סעיף כג וש"נ.