ו

ו לפיכך מחשיכין על התחום כדי לעשות חוץ לתחום צרכי כלה או צרכי מת דהיינו ארון ותכריכים ולהביאם לעירסח ויכול לומר לחבירו שיחשיך על התחום לעשות דברים אלו ולהביאם לו ויכול לומר לו לך למקום פלוני למחר ואם לא [תמצא] במקום פלוני לך למקום פלוניסט אע"פ שלדבר הרשות אסור לומר לו בלשון זה מפני שלשון זה מוכיח שמשלחו לקנות איזה חפץע שהוא דבר האסור בשבתעא ויכול לומר לו ג"כ בפירוש קח במנה ואם לא [תמצא] במנה קח במאתיםעב.

(שאף שהלוקח מיני מאכל מחנווני בשבת אסור להזכיר לו שם דמים כלל מפני שכשמזכיר שם דמים הרי זה מקח וממכר גמור משא"כ כשאינו מזכיר לו שם דמים אינו נראה כמקח וממכר אלא כשאלה כמו שיתבאר בסי' שכ"געג וא"כ גם כשמשלחו בשבת לקנות במוצאי שבת אם מזכיר לו שם דמים הרי הוא משלחו למקח וממכר גמור האסור לו בשבת אבל אם לא היה מזכיר שם דמים אזי לא היה נראה שמשלחו למקח וממכר גמור אלא לשאלה מכל מקום הזכרת דמים כאן הוא לצורך מצוה שאם לא יזכיר לו לא ידע כמה דמים לפסוק ואפשר שיחזור ריקם אם ייקרו השער וכיון שמזכיר לו הדמים לקנין שלאחר השבת התירו לו).

אבל לא יזכיר לו סכום מקח כלומר שלא יאמר לו סך ידוע שלא להוסיף עליועד לפי שאמירה זו אינה אלא הצלת ממונו ואין בה צורך למצוהעה וכן לא יזכיר לו סך דמים דהיינו שלא יאמר לו לך לאיש פלוני שאני חייב לו כך וכך וקח ממנו צרכי המצוה הזאת ואהיה חייב לו סך הכל כך וכךעו (שצירוף סך זה אין בו צורך למצוה):


סח) משנה קנא, א. טור ושו"ע ס"ג (משא"כ באמירה לנכרי, דלעיל ריש ס"ה, אסור, כדלקמן סי' שכה סכ"א).

סט) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

ע) מ"א סק"ה.

עא) כדלעיל ס"ד.

עב) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

עג) ס"א, ע"ש וש"נ. וראה גם לקמן סי' תקיז ס"א.

עד) רבי יוסי ברבי יהודה בברייתא דלעיל, ורמב"ם לפירוש המ"מ שם הלכה ה דלא פליג אתנא קמא. שו"ע שם.

עה) מ"מ שם בתי' הב'. ב"י ד"ה ומ"ש ויכול. מ"א סקט"ז.

עו) כן פירש הר"ן פכ"ג (סד, ב) ד"ה סכום דברי הרמב"ם דלעיל, וכבה"ג הל' יו"ט (לו, ב). שו"ע שם.