יג

יג שחיטה היא מאבות מלאכותקה שהיתה במשכן באילים ותחשיםקו ולא שחיטה בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה בהמה ועוף ודג ושרץ בין בשחיטה בין בנחירה בין בהכאה חייבקז.

החונק את החי עד שימות הרי זה תולדת שוחטקח לפיכך אם נטל דג מן ספל של מים והניחו עד שמת חייב משום חונקקט ולא עד שימות ממש אלא כיון שיבש בו כסלעקי בין סנפיריוקיא חייב אע"פ שהחזירו למים אח"כקיב מפני ששוב אינו יכול לחיותקיג ולא עד שיבש ממש אלא אפילו כשנוגעין שם באצבע זב ריר משם ונמשך מן האצבעקיד ולכן צריך ליזהר שלא לומר לנכרי להוציא דג מן החבית של מים אע"פ שירא שימות שםקטו.

וכל זה בנוטל הדג ממקום שהיה ניצוד ועומד שםקטז ואינו מחוסר צידה כללקיז כגון ספלקיח וחבית (עיין סי' תצ"זקיט) אבל אם נטלו ממקום שהיה מחוסר צידה שםקכ כגון נהר או בריכה אפילו החזירו מיד למים שבכלי חייב משום צידה ואפילו לא תפסו בידו כלל אלא ששלה אותו מהנהר בתוך ספל של מים חייב משום צידהקכא שהרי כשהוא בתוך הספל אינו מחוסר צידה כלל:


קה) משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.

קו) סמ"ג ל"ת סה (טו, א). וראה לקמן ס"כ גבי נטילת נשמה.

קז) רמב"ם פי"א ה"א.

קח) רמב"ם שם.

קט) רמב"ם שם מגמ' קז, ב. מ"א סקי"ז.

קי) שמואל שם. רמב"ם שם. מ"א שם.

קיא) ר' יוסי בר אבין שם. רמב"ם שם. מ"א שם.

קיב) רש"י ותוס' תענית כד, רע"א.

קיג) רש"י שם. רמב"ם שם. מ"א שם.

קיד) רב אשי שם ורש"י ד"ה עביד. מ"א שם.

קטו) מ"א שם.

קטז) רש"י שם ד"ה השולה. תוס' שם ד"ה כיון.

קיז) רש"י תענית שם.

קיח) רמב"ם שם.

קיט) ס"א ובקו"א סק"א (דהרמב"ם מיירי בדג הניצוד).

קכ) משמעות רש"י ותוס' שם. הגהות מיימוניות שם אות ב. מ"א סי' תצז סק"ו.

קכא) רמב"ם פ"י הי"ט. מ"א סק"ב.