יט

יט וכל זה לענין צידת הפרעוש אבל להרגו אסור לדברי הכלקפג אפילו הוא על בשרו ועוקצוקפד שמשום צער בעלמא לא התירו אלא צידתו לפי שאין במינו ניצוד ולכן אין צידה זו חשובה מלאכה כלל אבל הריגתו היא מלאכה גמורהקפה אלא שאינו צריך לגופוקפו ויש אומרים שפטור עליהקפז מכל מקום אסורה מדברי סופריםקפח ולא התירוה משום צער בעלמאקפט הואיל ועיקרה מן התורהקצ דהיינו אם צריך לגופה ואפילו למוללו באצבעותיו להתיש כחו שלא יחזור אליו אסור גזרה שמא יהרגנו אלא יטלנו בידו ויזרקנוקצא:


קפג) גמ' קז, ב. טור ושו"ע ס"ט.

קפד) ב"י ד"ה ואסור ממשמעות לשון הטור. הגהת הלבוש ס"ט.

קפה) ב"ח ד"ה ומ"ש ואסור. וראה גם לעיל סי"ח.

קפו) כדלעיל סט"ז.

קפז) ר' שמעון שם וש"נ. תוס' ג, א סוד"ה הצד.

קפח) ראה גמרא ל, א. לעיל סי"ז.

קפט) משמעות הב"י שם. הגהת הלבוש שם.

קצ) ראה לעיל סי' ערה קו"א סק"ב וש"נ. וראה גם סי' שיא ס"ה. וראה תהלה לדוד סי' שכח ס"ק מט.

קצא) רבינו ירוחם ני"ב ח"י (פ, א). רמ"א ס"ט.