כב

כב כל חיה ורמש שהן נושכין וממיתין ודאיריג כגון נחשים השרפיםריד וכלב שוטה וכל כיוצא בהם מהמזיקין שכשנושכין הן ממיתין בודאירטו מותר להורגם בשבת אפילו אינן רצין אחריו כללרטז מפני שיש פיקוח נפש בהריגתןריז כי שמא ימיתו שום אדם מישראל וכל ספק נפשות דוחה את השבת אפילו במלאכה גמורה של תורהריח אף להאומריםריט שאפילו מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבים עליה מן התורהרכ.

ושאר מזיקיןרכא אפילו אותן שבודאי אין ממיתין בנשיכתןרכב אלא שמזיקין את הגוף בלבד כגון נחשים ועקרבים במקומות שאין ממיתיןרכג לעולם בנשיכתן אלא שמזיקין בלבד וכן כל כיוצא בהם יש אומריםרכד שאם הם רצים אחריו מותר להורגם להאומרים שכל מלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים לפי שבמקום היזק הגוף לא גזרורכה ואינו דומה לפרעוש העוקץ בשרו שאסור להרגו שהפרעוש אינו מזיק הגוף אלא מצערו בלבדרכו.

ואם אינן רצין עתה אחריו אלא שחושש על העתיד אסור להרגם הריגה הניכרת שהיא נעשית במתכוין אבל מותר לדרסם לפי תומורכז בהליכתורכח ואפילו במתכוין כדי להרוג אלא שמראה עצמו כאילו הולך לו לפי תומו ואינו מכוין כלל להרוגרכט שכיון שמלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים לא גזרו עליה כלל במקום היזק הגוף אפילו אין שם אלא חשש בעלמא אלא שבזה הצריכו לשנות בהריגתן בכל מה דאפשר לשנות דהיינו להראות עצמו כאלו אינו מכוין להרגםרל ואפילו מיני חיה ורמש שיש בנשיכתן ספק נפשות שלפעמים הן ממיתין ולפעמים אין ממיתין צריך לשנות בהריגתן כל שאינן רצין אחריורלא אבל מיני רמשים שאינן מזיקין כגון נמלים וכיוצא בהם אסור לדרסם אפילו אינו מתכוין להרגם אלא שהוא פסיק רישיה וצריך לדקדק בהילוכו במקומות שהם מצוייםרלב.

ולהאומרים שאפילו מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבים עליה לא התירו להרוג כשרצין אחריו ולדרוס לפי תומו כשאין רצין אחריו אלא במיני חיה ורמש שיש בנשיכתם ספק נפשותרלג אבל דבר שאינו ממית לעולם בנשיכתו אסור אפילו לדרסורלד ואפילו רץ אחריורלה שאין מחללים שבת במלאכה גמורה של תורה בשביל היזק הגוףרלו.

והעיקר כסברא הראשונהרלז ומכל מקום כל בעל נפש יש לו להחמיר על עצמורלח באיסור של תורה במקום שאפשר דהיינו אם אין רץ אחריו אל ידרסנו אם אפשר לו להשמר ממנו ולהזהיר לאחרים שישמרו ממנו:


ריג) רמב"ם פי"א ה"ד מגמ' קכא, ב. שו"ע ס"י.

ריד) רע"ב פט"ז מ"ז. וראה גמ' שם ורמב"ם שם וטור: נחש שבארץ ישראל.

רטו) רמב"ם בפי' המשניות שם.

רטז) מ"מ שם בדעת הרמב"ם. שו"ע שם.

ריז) מ"מ שם. ב"י ד"ה ה' נהרגין. מ"א סקכ"ב (בהראותן).

ריח) כדלקמן סי' שכח ס"ב וש"נ.

ריט) ר' יהודה שם וש"נ. רמב"ם פ"א ה"ז.

רכ) מ"מ שם. מ"א שם.

רכא) רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"י.

רכב) משמעות המרדכי רמז תב. הובא בב"י שם בסופו. וכ"ה משמעות השו"ע שם. וראה גם לבוש ס"י.

רכג) שו"ע שם.

רכד) מרדכי שם. שו"ע שם.

רכה) ראה ב"י ד"ה ומ"ש ואסור להרגו. וראה מרדכי שם. וראה גם לעיל סי"ז.

רכו) ב"י שם.

רכז) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

רכח) רש"י שם ד"ה דילמא. רמב"ם שם.

רכט) מ"מ שם בשם הרמב"ן שם ד"ה ברצין והרשב"א שם ד"ה הא. שו"ע שם.

רל) רמב"ן שם. רשב"א שם. ר"ן שם (מה, ב) ד"ה נחש. הובא ב"י ד"ה נחש.

רלא) משמעות הרמב"ן והרשב"א שם.

רלב) איסור והיתר הארוך שער נח. אליה זוטא סקי"ח.

רלג) ב"י סוד"ה ה' נהרגין בדעת הרמב"ם שם. וראה תהלה לדוד ס"ק יב.

רלד) ב"י שם ומ"א סקכ"ג בדעת הרמב"ם.

רלה) ב"י שם.

רלו) ראה גם לעיל סי"ז.

רלז) ראה גם לקמן סי' שלד סוף סכ"ט וש"נ. וראה גם לעיל סי' ערה קו"א סק"ב. וכן משמע בכמה מקומות בשוע"ר שהביא דעה זו בסתמא.

רלח) ראה גם לקמן שם (במוסגר).