ד

ד אין איסור צידה מן התורה אלא בדבר שיש במינו ניצודמה דהיינו שדרך העולם לצוד מין זה שצד הואמו כגון מיני חיות ועופותמז ודגיםמח שדרך העולם לצוד מינים אלו אבל אם צד דבר שאין במינו ניצוד כגון צרעיןמט וזבוביםנ ויתושיםנא וכיוצא באלונב שאין דרך העולם לצוד מינים אלו מפני שאין בהם צורךנג אע"פ שהוא צד אותם לצורךנד פטור אבל אסור מדברי סופריםנה אפילו לצודן שלא לצורך אלא כמתעסק בעלמאנו.

ולכן צריך ליזהר שלא לסגור תיבהנז או לסתום כלינח שיש בה זבובים שהרי הם ניצודים בסתימה וסגירה זו ואף שאינו מתכוין כלל לצידה מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הואנט אלא יתן סכין או שום דבר בין הכיסוי לכלי בענין שיוכלו לצאת משםס ולא יהיה פסיק רישיה ויש מקיליןסא במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו שנמצא שאין כאן צידה כלל בכיסוי זה ויש לסמוך על דבריהם לענין שאין צריך לדקדק ולעיין אם יש שם זבובים ואף אם רואה בודאי שיש זבובים מפריח מה שנראה לעיניו ודיו ואינו צריך לחפש שמא נשארו עוד זבובים שכיון שהדבר ספק אם ישנן שם אין כאן פסיק רישיהסב:


מה) חכמים בברייתא קו, ב. טור ושו"ע ס"ג.

מו) רש"י ביצה לו, רע"ב. וראה גם רמב"ם פ"י ריש הי"ט.

מז) רש"י שם. רמב"ם שם.

מח) רמב"ם שם. וראה גם מ"א סי' תצז סק"ו. אליה זוטא סוף סק"ד.

מט) רש"י שם ד"ה שאין. רמב"ם שם הכ"ד.

נ) טור ושו"ע שם.

נא) רש"י שם. רמב"ם שם.

נב) כגון פרעושין, ראה לקמן סי"ח.

נג) רש"י שם.

נד) תוס' קז, א ד"ה שלא. רשב"א שם ד"ה והצדן. ר"ן שם (לח, ב) ד"ה הצדן.

נה) תוס' קז, ב ד"ה הצד. רשב"א שם ד"ה הצד. רא"ש פי"ד סי' א. ר"ן שם ד"ה גמ' הצד. טור ושו"ע שם. וראה גם ביצה שם. וראה ט"ז סק"ד.

נו) רשב"א שם ורא"ש שם ור"ן שם בשם התוס'. וראה לקמן סי"ח שבמקום צער מותר לצוד כמתעסק.

נז) טור בשם בעל התרומה. הובא בכל בו סי' לא (כז, ב). מרדכי רמז שיח.

נח) רמ"א שם.

נט) כל בו שם. מרדכי שם. רמ"א שם. וחייב, כדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.

ס) טור. כל בו שם (ריוח). מרדכי שם (ריוח גדול). לבוש שם.

סא) טור. רמ"א שם בשמו.

סב) ט"ז שם. וראה גם ט"ז סק"ד. וראה לעיל סי' רעז קו"א סק"א שמדמה זאת לדין המבואר לקמן סי' שיח סוף סכ"א וש"נ. וראה שם טעם החילוק בין זה לשאר המקומות שאוסרים גם בספק.