יז

יז ליקט נכרי עשבים מהמחובר לצורך בהמתו מאכיל אחריו ישראל את בהמתורז דהיינו שעומד בפניה שלא תוכל לנטות אלא דרך שםרח כמו שנתבאר בסי' שכ"דרט בכל דבר האסור בטלטול ואף עשבים אלו אסורים בטלטולרי כמ"ש למעלהריא והוא שאין הנכרי מכירו אבל אם מכירו אסור לו אפילו לעמוד בפניה כדי שתאכל מהם בשבתריב גזרה שמא ירבה הנכרי ללקוט בשביל בהמתוריג אם יאכילנה מהם אבל למוצאי שבת אין צריך להמתין בכדי שיעשו כיון שהנכרי ליקט לצורך עצמו ואין איסורו בשבת אלא משום גזרה שמא ירבה בשבילוריד:


רז) ברייתא שם קכב, א. טור ושו"ע סי"א. וראה לקמן סי' תקז קו"א סק"ד הטעם שמותר להנות ולא גזרינן שמא יתלוש בעצמו.

רח) גמרא שם. שו"ע שם.

רט) סוף ס"י.

רי) שו"ע שם.

ריא) ס"ח, ע"ש.

ריב) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

ריג) רש"י שם ד"ה נר. רי"ף שם (מו, ב). רמב"ם פ"ו ה"ג. טור ושו"ע שם.

ריד) מ"א סוף סקכ"ח.