כא

כא נכרי שעשה בשבת ארון או קבר לקבור בו מתורלג או למכוררלד (בעיר שרובה נכריםרלה) מותר לישראל ליקבר במוצאי שבת מידרלו ואם עשאו בשביל ישראל צריך להמתין בכדי שיעשורלז בין לקבור בו ישראל זה שנעשה בשבילו בין לקבור בו ישראל אחררלח.

במה דברים אמורים כשהקבר או הארון עומדים במקום המוצנע שאין הדבר מפורסם לכל שנעשו בשבת בשביל פלוני ישראל אבל קבר העומד בפרהסיארלט וכן ארון הנעשה בשבת אצל קבר העומד בפרהסיארמ בענין שהכל יודעים שקבר זה או ארון זה נעשה בשבת לפלוני ישראלרמא אסור לקבור בו אותו ישראל עולמיתרמב ואף לאחר בכדי שיעשו משום קנסרמג על שנתחלל שבת ע"י נכרירמד בפרהסיא בשבילו אבל מותר לקבור בו ישראל אחררמה לאחר בכדי שיעשורמו והוא הדין אם נתחלל שבת ע"י נכרי בפרהסיא בשביל ישראל חי אסור לו עולמיתרמז משום קנס אע"פ שלא צוה את הנכרי על ככה.

ויש אומריםרמח שלא אסרו עולמית גבי מת משום קנס אלא משום שגנאי הוא למת שיקבר בקבר מפורסם שנתחלל בו שבת בשבילו ולפי זה גבי חי מותר אף לו לאחר בכדי שיעשו ולעת הצורך יש לסמוך על דעתם להקל בדברי סופרים.

ואף לפי סברא הראשונה לא החמירו חכמים אלא כשעשה הנכרי הדבר מעצמורמט אבל אם קבל עליו קודם השבת לעשות זה וקצץ לו הישראל שכררנ ולא קבע לו זמן אימתי יעשנו ועשה בשבת מדעת עצמו אין איסור מן הדין לאחר המתנה בכדי שיעשורנא אע"פ שעשה בפרהסיא ואפילו היה הנכרי שכיר יום אלא שלא קבע לו הישראל איזה יום ועשה מעצמו בשבת ואפילו גבי מת מותר בענין זה מן הדין אלא שנכון להחמיררנב אף גבי חירנג לדברי הכל שלא יהנה ממנו עולמית שום אדם מישראלרנד כל שנתחלל בו שבת ע"י נכרי בפרהסיא ע"י אמירת ישראלרנה אפילו עשהו הנכרי בקבלנותרנו שאין בו איסור מעיקר הדין כמן שיתבאר בסי' תרס"דרנז אלא אם כן מיחה ביד הנכרי ולא השגיח בו בשביל הנאת עצמו כמ"ש בסי' רמ"דרנח:


רלג) משנה קנא, א. טור ושו"ע סי"ד.

רלד) רש"י שם ד"ה עשו.

רלה) כדלעיל סי' רנב סי"ב וש"נ.

רלו) ר"ן שם (סה, א) ד"ה וגרסינן, וב"י ד"ה ואם עשה בשם רש"י, בפירוש דברי הגמ' שם. וראה גם רש"י שם ד"ה ימתין. לבוש סי"ד.

רלז) ר"ן שם בשם הגאונים בפירוש דברי הגמ' שם. רמב"ם פ"ו ה"ה. הובא בטור. שו"ע שם. וראה לעיל סי' רנב קו"א סוף סק"ז שכאן מדובר שהגוי עושה מאליו בשביל למכור לישראל, אבל בישראל שקצץ דמים לגוי - ראה שם סי"א. וראה גם לקמן סי' תקטו סכ"א.

רלח) ר"ן (מו, א) ד"ה ואיכא. מ"מ שם בסופו.

רלט) עולא בגמ' שם לפירוש הגאונים שהובא בר"ן שם (סה, א). ורמב"ם שם. הובא בטור. שו"ע שם.

רמ) רבי אבהו שם. רמב"ם שם. שו"ע שם (על הקבר).

רמא) רמב"ם שם. שו"ע שם.

רמב) משנה שם. תוספתא שם פי"ח ה"ח. רמב"ם שם. שו"ע שם.

רמג) ראה רש"י במשנה שם ד"ה לא. הובא ברמב"ן שם ד"ה מתני'.

רמד) ראה רמב"ן שם.

רמה) תוספתא שם פי"ח ה"ח. הובאה במ"מ שם, ור"ן שם (סד, ב) ד"ה ואחרים. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

רמו) רמב"ם שם. ר"ן שם. טור ושו"ע שם.

רמז) רמב"ם שם ה"ב. הובא במ"א סקל"א.

רמח) רז"ה שם (סה, סוע"א). רמב"ן שם קנא, א סוד"ה מתני'. ט"ז סקי"ד. וכן משמע בר"ן שם (סד, ב) ד"ה מתני', וב"י ד"ה ואם עשה.

רמט) ראה רמב"ם שם ה"ב.

רנ) מ"א סקל"א. וראה גם לעיל סי' רנב קו"א סוף סק"ז.

רנא) עיין במ"ש לעיל בסי' רנב סי"א (שהביא גם דעה המתרת להנות ממנה אפילו בשבת עצמה).

רנב) עיין בט"ז סי' רמד סק"ד.

רנג) ראה מועד קטן יב, א. שו"ע סי' רמד ס"ז. וראה תהלה לדוד ס"ק לז. כללי אמירה לנכרי ע' קטו.

רנד) מ"א סי' רמד סקי"א ממשמעות הגמ' שם.

רנה) רשב"א בתשובה ח"ה סי' ריא. ועיין במ"ש שם בסי' רמד ס"ז ובסי' רמג קו"א סק"ב.

רנו) אבל ראה לעיל שם ס"ז שכתב נכון להחמיר רק לגבי שכיר יום.

רנז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע סי"א וברמ"א שם ומ"א סק"י.

רנח) ס"ז, ע"ש. וראה עוד שם שאף אם לא מיחה אם התנה עמו שלא יעשה בשבת והנכרי עשה מעצמו לטובת עצמו מותר.