ח

ח וכל זה באפייה (ובישול) וכיוצא בהן משאר מלאכות הנעשות בתלושפה חוץ מסחיטת פירותפו שאם סחטן נכרי אפילו לעצמו אסורים המשקים לישראל עד לערבפז אם הוא בענין שהיו אסורים אם היו זבים מאליהן כמו שנתבאר בסי' ש"כפח לפי שגם אלו המשקין הבאים לישראל ע"י סחיטת נכרי הם בכלל הגזרה שגזרו על משקין שזבו מאליהןפט מפני שגם אלו באים להישראל ממילא כמו הזבין מאליהןצ.

וכן נכרי שליקט פירות מהמחובר לעצמוצא אפילו הוא בענין שאין בהם משום מוקצה כגון ששמע את הנכרי אומר מערב שבת למחר אלקוט פירות אלוצב והן פירות שנגמר בישולן שהכנה מועלת להן אפילו במחובר כמו שנתבאר בסי' שי"חצג אעפ"כ אסורים לישראל עד לערב לפי שהם בכלל הגזרה שגזרו על פירות הנושרים מאליהןצד כמו שנתבאר בסי' שכ"בצה שגם פירות אלו באים להישראל ממילא כמו הנושרים מאליהםצו.

ולא פירות בלבד אלא אפילו כל מחובר שנתלש מאליו או ע"י נכרי אע"פ שאינו מאכל אדם הוא בכלל גזרה זו כגון נכרי שליקט עשבים מהמחוברצז אפילו הוא בענין שאין בהם משום מוקצה כגון שיש לישראל בהמות שיכולים לרעות שם בעשבים אלו והרי הם מוכנים לוצח אעפ"כ אסורים משום גזרת פירות הנושריםצט ולכן אסור לישראל להשתמש בהם שום תשמיש כמו שאסור להשתמש בפירות הנושריםק ולכן הם אסורים ג"כ בטלטול כיון שאינן ראוים לו בו ביום להשתמש בהם שום תשמיש והרי הם מוקצים כמו שפירות הנושרים יש להם דין מוקצה מטעם זהקא.

ואפילו עצים שתלשן הנכרי לעצמו או שנשרו מאליהן ביו"ט הם בכלל גזרה זוקב כמו שיתבאר בסימן תק"זקג.

וכן נכרי שצד דגים או חיה או עוף לעצמו אסורים לישראל ביו"טקד כמו שיתבאר בסי' תקט"וקה:


פה) ראה רמב"ן קכב, א ד"ה מתני' עשה. הובא בר"ן שם (מו, ב) ד"ה עשה.

פו) ראה תוס' קכב, א ד"ה משתמש (וראה גם תוס' חולין יד, א ד"ה מחתכין). ט"ז סק"ד. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה) לענין שאר המלאכות. וראה שבת כהלכה ח"א ע' קלד.

פז) רמב"ן שם. רשב"א שם ד"ה גמרא. הובאו במ"מ פ"ו סוף ה"ג. טור סוס"י שה (לענין נכרי שחלב בשבת). וכ"ה לעיל סי' שה סל"ב.

פח) סעיף ג.

פט) רמב"ן שם. רשב"א שם.

צ) וראה גם לעיל סי' שה קו"א סק"ב: דאפילו בסחיטה ותלישה לא חיישינן אלא במידי דאתי ממילא כמ"ש הר"ן ספי"ו והכי קיי"ל ... אלא דאסור משום שלא תחלוק במשקין שזבו בין מאליהן לע"י נכרי כיון דלהישראל אתי ממילא.

צא) רמב"ן שם. רשב"א שם. טור ושו"ע ס"ה.

צב) רמב"ן במלחמות ביצה רפ"ג. וראה גם לעיל סי' שי ס"ג. וראה גם לקמן סי' תקטו ס"ד, ושם מביא דוגמא נוספת "כגון דקל העומד בחצרו והיתה דעתו מערב יו"ט על התמרים שישיר הרוח מן הדקל ביו"ט".

צג) סעיף ו (לענין ישראל שקצץ הפרי לחולה בשבת, שלא נאסר לא מטעם מוקצה – מטעם האמור כאן, ולא מגזירת פירות הנושרים).

צד) רמב"ן שם. רשב"א שם. ר"ן שם (מו, א) ד"ה ומיהו.

צה) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ג.

צו) וראה גם לעיל סי' שה קו"א סק"ב. לקמן סי' תקטו ס"ד.

צז) רמב"ן במלחמות ביצה שם. וראה לקמן סי' תקז קו"א סק"ד שיש סתירה בדברי הרמב"ן במלחמות לדברי הרמב"ן (ספט"ז דשבת) כפי שהובא בר"ן (מו, א) ד"ה ומיהו, ע"ש.

צח) ראה תוס' קכב, א ד"ה איני בתי' הא'.

צט) רמב"ן במלחמות שם. וראה גם לקמן סי' תקטו ס"ד.

ק) ראה לקמן סי"ז, ובסי' תקז ס"ד ובקו"א סק"ד בארוכה, שמ"מ מותר להנות ממנה הנאה הבאה מאליה.

קא) ראה גם לקמן שם.

קב) (תוס' רז"ה פ"ק דביצה). רי"ף ביצה (ב, א). רא"ש שם פ"א סי' ב. טור סי' תקז. מ"א סי' תקא סקי"א. לקמן שם ס"י.

קג) קו"א סק"ד.

קד) ולערב מותר מיד. ספר התרומה סי' רמט ממשנה מכשירין פ"ה מ"ב. טור ושו"ע ס"ה.

קה) סעיף ד-ח. וראה לעיל סי' שי סוף ס"ג שהוא אסור משום מוקצה. וראה גם לקמן סי' תצז סכ"ה.