י

י כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבתצ ואם רופא אחד אומר צריך חילול ורופא אחד אומר אין צריך חילול מחלליןצא שכל ספק נפשות להקלצב.

ואפילו אין שם רופא מומחה אלא שאחד אומר שהוא מכיר בחולי זהצג ונראה לו שהוא צריך חילול מחללין על פיו כי כל בני אדם חשובין מומחין קצת וספק נפשות להקלצד (ואפילו אם אומר שיש להסתפק שמא הוא צריך לחילול מחלליןצה והוא שאומר שהוא מכיר חולי זהצו) ומכל מקום אינו נאמן להכחיש את המומחה האומר שאין צריך חילול אפילו אם זה אומר שבודאי צריך חילולצז וכל זה בישראל אבל סתם נכרים שאינן רופאים אין מחזיקים אותם כבקיאיםצח לחלל שבת על פיהםצט כשאין שם ישראל המכיר חולי זה:


צ) רמב"ם פ"ב סוף הלכה ה. טור ושו"ע ס"י.

צא) טור ושו"ע שם. וראה גם רמב"ם הל' שביתת העשור פ"ב ה"ח. וראה לקמן סי' תריח ס"ג.

צב) יומא פג, א. מ"מ שם. לבוש ס"י. וראה גם לקמן שם.

צג) מ"א סק"ז. וראה לקמן שם ס"י.

צד) ר"י הובא בהגהות מיימוניות פ"ב אות ב. הגהות מרדכי רמז תסד. טור ושו"ע שם בשם ויש מי שאומר. דרכי משה סי' תריח אות ג.

צה) עיין טור ושו"ע סי' תריח ס"ה (מירושלמי יומא פ"ח ה"ד). לקמן שם ס"ז, ושם: שכל ספק נפשות הולכין להקל אפילו בכמה וכמה ספיקות.

צו) ט"ז שם סק"ז.

צז) מ"א שם.

צח) איסור והיתר הארוך שער נט ס"ז. רמ"א ס"י. ואם הנכרי הוא רופא – ראה לקמן סי' תריח ס"ו גבי אכילה ביוה"כ.

צט) ראה לבוש ס"י.