יט

יט חולה שנפל מחמת חוליו למשכב ואין בו סכנהקנח או שיש לו מיחוש שמצטערקנט כל כך עד שנחלש ממנו כל גופוקס שאז אע"פ שהולך כנפל למשכב הוא דומהקסא הרי צרכיו נעשין ע"י נכריקסב אפילו במלאכות גמורות של תורהקסג כגון לאפות לו או לבשל לוקסד אם צריך לכךקסה ואע"פ שכל מאכלות האסורות אפילו מדברי סופרים לא התירו אותן לחולה שאין בו סכנהקסו אעפ"כ התירו לו איסור בישולי נכרים בשבתקסז שאי אפשר בענין אחר כיון שהוא מותר מחמת עצמו אלא שמעשה הנכרי גורם לו האיסורקסח.

אבל אין מחללין עליו שבת ע"י ישראל באיסור של תורה אפילו יש בו סכנת אברקסט כל שאין בו סכנת נפש.

ולחלל עליו ישראל באיסורי דברי סופרים בידיםקע כגון לעשות לו כל רפואה שהיא אסורה משום גזרת שחיקת סמניםקעא אע"פ שאין בה בעצמה שום סרך מלאכה בעשייתה אפילו מדברי סופרים או אפילו יש גם בה בעצמה איסור מדברי סופרים בעשייתהקעב מותר לעשותה לו בלא שום שינוי מדרך החול אם יש בו סכנת אברקעג אע"פ שלא נפל למשכב וגם לא חלה ממנו כל גופוקעד.

אבל אם אין בו סכנת אבר אלא שנפל למשכבקעה או שמצטער כל כך עד שחלה ממנו כל גופוקעו אין עושין לו דבר האסור מדברי סופרים ע"י ישראלקעז אלא בשינוי מדרך החולקעח וע"י שינוי מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה כגון הגונח [שמותר לינק] בפיוקעט כמו שיתבארקפ שכיון שמשנה בעשייתה אינה אסורה אלא מדברי סופרים ואם צריך לו לאכול מאכלים הניכרים שהם לרפואה אע"פ שיש בזה איסור מדברי סופרים משום גזרת שחיקת סמנים כמו שיתבארקפא מכל מקום כיון שהוא (דבר שאי אפשר לעולם לעשותו ע"י נכריקפב והוא) חולה בכל גופו התירו לוקפג ויש אוסריןקפד ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקלקפה:


קנח) רמב"ן בתורת האדם ענין הסכנה. רשב"א קכט, א ד"ה אמר. הובאו במ"מ פ"ב ה"י. שו"ע סי"ז.

קנט) מ"מ שם. רמ"א סי"ז.

קס) ט"ז סקכ"ד. וראה מ"מ ורמ"א שם: שמצטער וחלה ממנו כל גופו. וראה גם לעיל ס"ג. לקמן סוף הסעיף וריש ס"כ.

קסא) ד"מ ס"ק י. רמ"א שם.

קסב) רב עולא קכט, ע"א. רמב"ם פ"ב ה"י. טור ושו"ע שם.

קסג) ר"ן (לט, ב) ד"ה ונמצאת. לבוש סי"ז.

קסד) רמב"ם שם. וכן לחמם לו אוכל (לעיל הל' שהייה והטמנה בקצרה), להדליק לו נר (לעיל סי' רעו ס"ו), להדליק תנור חימום (לעיל שם סי"ג).

קסה) ראה מ"א סקי"א.

קסו) ר"ן ע"ז (ט, א) ד"ה כי. רמ"א יו"ד סי' קנה ס"ג. וראה גם לקמן סי' תקז קו"א סק"ד (קרוב לסופו).

קסז) רשב"א בתורת הבית בית ג שער ז (ראה משמרת הבית שם). הובא ברבינו ירוחם ני"ב ח"ט (עט, ב) ממשמעות הרמב"ם שם. ר"ן שם. שו"ע סי"ט.

קסח) ראה ר"ן פ"ב דע"ז.

קסט) רא"ש ע"ז פ"ב סי' י, ור"ן (לט, ב) ד"ה ומהא, מגמ' ע"ז כח, א. טור ושו"ע סי"ז.

קע) רא"ש שם. ר"ן שם. טור ושו"ע שם.

קעא) ב"י ומ"ש אפילו בדעת הרא"ש שם. ר"ן שם.

קעב) משמעות הר"ן שם שהתיר כוחל (ראה ב"י ד"ה ואין דבריו ומ"א סקי"ג שהוא משום כותב. וראה לעיל סי' שכ סוף סכ"ז שהוא משום צובע).

קעג) רמב"ן תורת האדם שער המיחוש. רשב"א קכט, א ד"ה אמר. הובא בטור ושו"ע שם.

קעד) מ"א סקי"ב.

קעה) רמב"ן שם. ר"ן שם בסופו.

קעו) ט"ז סק"ט. מ"א סי' שז רסק"ז. וראה לעיל בתחילת הסעיף ולקמן רס"כ (שנחלש).

קעז) כגון כיבוי הנר (לעיל סי' רעח ס"א). וראה לעיל סי' שט סעי' א-ב (מוקצה במקום סכנת חולי). לקמן סכ"ב (להאכיל מוקצה לקטנים). סי' תקז קו"א סק"ד (כל שבות מד"ס).

קעח) רמב"ן שם. ר"ן פרק חבית (סא, א) ד"ה גרסי' בשמו. הובא בטור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' שלא ס"א.

קעט) רמב"ן שם. ר"ן שם. וראה בארוכה בדי השלחן סי' קלד סק"ו.

קפ) ס"מ וש"נ.

קפא) סמ"ג וש"נ.

קפב) ראה ר"ן שם. וראה אבני נזר או"ח סי' שצד ס"ק ג. סי' שצה ס"ק ח. בדי השלחן שם סק"ז.

קפג) משמעות המ"מ פכ"א ה"כ בסופו. ב"י ד"ה כל אוכלין. רמ"א סל"ז. וכן משמע בר"ן פי"ד סוד"ה ומהא. מ"א סקמ"ד. אליה זוטא סקכ"א. וראה גם לקמן סמ"ג.

קפד) ב"ח ד"ה כל אוכלין. ט"ז סקכ"ה. עולת שבת סוף סקמ"ב.

קפה) ראה בדי השלחן שם ע' יח.