כא

כא כל שאסור לעשות ע"י ישראל אסור אפילו ע"י החולה בעצמורג אבל כשעושה לו הנכרי מותר לחולה לסייעו קצתרד כגון נכרי הכוחל לעין ישראלרה בסוף החולירו שהיא קודחת מעטרז מותר לו לפתוח ולסגור העין שיכנס בה הכחול יפהרח שמסייע אין בו ממשרט כל שהיה יכול הנכרי לעשותו בלבדו בלא סיוע הישראלרי אלא שלא היה הישראל מעכב על ידו כמו שנתבאר למעלהריא ואפילו כשהנכרי עושה לו מלאכה גמורה במקום שמותר מותר לחולה לסייעוריב בענין זה שנתבאר.

(ואע"פ שהמסייע למלאכה גמורה הוא שבות גמור מדברי סופריםריג כמ"ש בסי' שמ"וריד ואף כשמסייע לשבות עכ"פ הוא שבות דשבות מכל מקום כאן כיון שהתירו שבות אמירה לנכרי לצורך החולה הוא הדין שיש להתיר שבות הסיוערטו כיון שיש בו ג"כ צורך החולה שעל ידי כך נעשית הרפואה יותר בטוב ממה שהיתה נעשית ע"י הנכרי לבדו כגון סגירת העין שיכנס בו הכחול יפה וכן פתיחת העין להכניס בו הכחול או לפתיחת הפה להוציא השןרטז אף שהיה הנכרי יכול לעשותה בלבדו מכל מקום לא הצריכו חכמים לכך להטיל זה על הנכרי ושלא יעשהו מי שהדבר שייך לו לעשותו דהיינו החולה בעצמו אבל כשהנכרי עושה שאר דבר האסור אפילו מדברי סופרים אין לישראל (אחר) לסייעו בעשייתוריז כיון שאין צורך כלל בסיועו שהרי הנכרי יכול לעשותו בלבדו אבל אם יש איזה צורך בסיועו שעל ידי כך נעשית הרפואה יותר בטוב ממה שהיה עושה הנכרי בלבדו מותר אף לישראל אחר לסייעו קצתריח).

ואם אי אפשר להעשות כלל בלתי סיוע הישראל אסור אף לחולה עצמו לסייעוריט:


רג) ב"י ד"ה ומ"ש רבינו והרמב"ן מגמ' ביצה כב, א. רמ"א סי"ז.

רד) ב"י שם מגמ' שם ורש"י ד"ה מסייע. רמ"א שם. מ"א סקט"ז.

רה) אמימר ביצה שם. מ"א שם.

רו) רמב"ן תורת האדם שער המיחוש.

רז) רש"י ע"ז כח, סוע"ב ד"ה סוף. וראה גם לעיל ס"ט.

רח) ביצה שם ורש"י ד"ה עמיץ. מ"א סקט"ז.

רט) גמרא צג, א. ביצה שם. רמ"א שם.

רי) ראה שבת שם. רש"י ביצה שם ד"ה מסייע. מ"א שם. שבת צג, א.

ריא) סעיף ג.

ריב) מ"א שם.

ריג) ראה שו"ת חכם צבי סי' פב. חקרי הלכות ח"ד מד, א.

ריד) אוצ"ל: שמז (ס"א וס"ג. ראה תהלה לדוד סק"ג סוד"ה והנה). ואוצ"ל: שמ (ס"ב במוסגר).

רטו) ראה שו"ת חכם צבי שם. וראה גם לקמן שם.

רטז) כדלעיל ס"ג.

ריז) ראה גם לקמן שם.

ריח) ט"ז סקי"ג.

ריט) מ"א סקט"ז.