שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י"ח סעיפים:

ב

ב אין הגוזז והחותך צפרנים בכלי חייב אלא אם כן צריך לצמר או לשער או לצפרנים שחתך אבל אם אינו צריך להם הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופהכ ולפיכך אשה ששכחה מערב שבת ליטול הצפרנים ובשבת הוא ליל טבילתה יש מי שמתיר לה לומר לנכרית לחתכן לה שכל דבר שאינו אסור אלא מדברי סופרים מותר לעשותו ע"י נכרי לצורך מצוהכא כמ"ש בסי' ש"זכב ושכ"הכג.

אבל יש אומריםכד שאף אם אינו צריך לצמר ושער וצפרנים חייב (שעיקר המלאכה היא העברת השער והצמר מהעור והצפרנים מהאצבעותכה והרי הוא צריך לגוף העברה זו ועוד) שגם במשכן היו גוזזים עורות התחשים אע"פ שלא היו צריכים לשערןכו ולכן אין להתיר לומר לנכרית לחתכן שזהו שבות גמור ולא התירוהו לצורך מצוה כמ"ש בסי' רע"וכז אלא תאמר לה ליטלן ביד או בשינים שזהו שבות דשבותכח.

ואף שהיא מטה אצבעותיה אליה ומסייעה עמהכט קצתל אין בכך כלום שמסייע אין בו ממשלא (ומותר גמור מן התורהלב ואף מדברי סופרים אין איסור לסייע אלא לעושה מלאכה גמורה או לדבר האסור משום שבות שלא במקום מצוה אבל במקום מצוה לא גזרו על הסיוע כמו שלא גזרו על האמירה לנכרילג לפי שהוא אינו עושה כלום ואף בסיוע אינו עושה מאומה שמסייע אין בו ממש באמת אלא שהחכמים גזרו עליו גזרה שמא יבא לעשות בעצמו אבל העושה מעשה אסור אפילו הוא שבות דשבות במקום מצוהלד כמ"ש בסימן של"אלה):


כ) ראה תוס' צד, א ד"ה אבל. ש"ך בנקודות הכסף יו"ד סי' קצח (על ט"ז סקכ"א). הובא מ"א ריש הסי'.

כא) ש"ך שם.

כב) סעיף יב.

כג) סעיף ד.

כד) שו"ת הריב"ש סי' שצד. הובא במ"א סי' שג סקכ"ב. וראה גם לעיל סי' שכח סוף סל"ז. ומשמעות לשון רבינו שם וכאן שכן עיקר.

כה) ראה רמב"ן קו, א. ריב"ש שם. וראה חידושי צ"צ רג, ב.

כו) ריב"ש שם. מ"א שם.

כז) סעיף ח.

כח) מ"א ריש הסי' ד"ה החותך.

כט) ראה ט"ז סי' שכח סק"א וביו"ד סי' קצח סקכ"א.

ל) ראה רש"י ביצה כב, א ד"ה מסייע.

לא) ש"ך שם, הובא במ"א שם, מגמ' צג, א וביצה שם.

לב) ראה שו"ת חכם צבי סי' פב.

לג) ראה עד"ז לעיל סי' שכח סכ"א, ושם: כיון שיש בו ג"כ צורך כו'.

לד) וכן במקצת חולי, כדלעיל סי' שכח ס"כ.

לה) ס"ח (וראה שם ס"ט). וראה גם לקמן סי' שמז ס"ז: ומשום צורך מצוה אין מתירין שום איסור קל ע"י ישראל כמו שנתבאר בסי' שלא. וראה גם לעיל סי' שלד סי"ט. אבל ראה לעיל סי' שג סכ"ג (במוסגר).