שמג דין קטן בשבת ובו י"א סעיפים:

ב

ב וכל זה באחריםח אבל אביו כיון שהוא מצווה מדברי סופרים לחנך את בנוט או בתוי אפילו במצוות עשהיא משהגיעו לחינוך כל שכןיב שמחוייב מדברי סופריםיג לגעור בהם ולהפרישםיד מלעבור על לא תעשהטו ואפילו על איסור של דברי סופריםטז ואם איננו מפרישם מאיסור של תורה צריכים הבית דין למחות בידו אבל אם אינו מפרישם מאיסור דברי סופרים אין צריך למחות בידויז:


ח) רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ח. תוס' נזיר כח, ב ד"ה בנו בשם ר"י. תוס' ישנים יומא פב, א ד"ה בן. ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"א בשם וי"א. וראה גם לקמן סי' שסב סי"ז. ולענין אחרים בחינוך הקטנים – ראה לעיל סי' קסז סוף סכ"ג ולקמן סי' תקצו סוף ס"ב.

ט) חגיגה ד, א. נזיר כט, א. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ט. ועוד. אבל מן התורה אינו חייב לחנכו במצות אלא ללמדו תורה בלבד (הל' ת"ת לרבינו פ"א ה"א). וראה לקו"ש חל"ה ע' 61 ואילך. וראה לקו"ש חי"ז ע' 233 ואילך, אם חובת החינוך הוא גם על הבן עצמו.

י) תוס' ישנים שם. מ"א סוף סק"א. וכן לבני ביתו הגדלים בביתו (ראה לעיל סי' קסז סוף סכ"ג).

יא) ראה תוס' ישנים שם. וראה גם תניא חינוך קטן בתחילתו.

יב) תוס' קכא, א ד"ה שמע. תוס' ישנים שם. לבוש ס"א.

יג) משמעות הרמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ח. וראה לעיל סי' רסו ס"י שמן התורה אינו מצווה על שביתתם.

יד) רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי' שסב סי"ז. לעיל סי' שלד סוף סכ"ו. סי' שלח סוף ס"ו.

טו) משמעות הרמב"ם שם. רמ"א ס"א. וראה תוס' שם.

טז) ט"ז סק"א. מ"א סק"ב. וראה לקמן סי' שסב שם.

יז) ב"י ריש הסי' בשם הר"ר יוסף פאסי ובשם חמיו בדעת הרמב"ם פכ"ד הי"א. מ"א סק"ב.