שעה מה הם הדברים השרויים בחצר שאינם אוסרים ובו ה' סעיפים:

ב

ב אם עירבו בני המרפסת לעצמןיח ולא עירבו עם בני החצריט ויש בחצר תל או עמודכ שהוא של בני החצר ושל בני המרפסת בשותפותכא ושניהם משתמשים בו בחולכב אם הוא גבוה עשרה מקרקעית החצרכג ואינו נמוך עשרה ממרפסתכד נותנים אותו לבני המרפסת שהם מותרים להשתמש בו בשבת בכלים ששבתו בעליותכה ולא בני החצר בכלים ששבתו בביתכו לפי שלהם הוא תשמישו בנחת כיון שהוא תוך עשרה להם ולבני החצר תשמישו בקשה שאין דרך להשתמש בו בחצר אלא לכתף עליו משוי כבד וכיון שגבוה עשרה אינו ראוי לכיתוף משוי אלא בקושיכז וכל שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנים אותו לזה שבנחתכח.

במה דברים אמורים כשהוא סמוך למרפסת אבל אם הוא מופלג מכנגדה ד' טפחיםכט כיון שאינה יכולה להשתמש בו אלא ע"י זריקה באויר ברוחב ד' טפחים ה"ז ג"כ תשמישו בקשהל ולכן אוסרים זה על זהלא ושניהם אסורים בו בכלים ששבתו בבית עד שיערבו.

ואם הוא תוך עשרה לשניהםלב או יותר מעשרה לשניהםלג אם הוא מופלג מכנגד המרפסת ד' נותנים אותו לחצר שתשמישו לה בנחת יותר מלמרפסת ואם אינו מופלג ד' שניהם אסורים.

ואם הוא תוך עשרה לחצר ויותר מעשרה למרפסת נותנים אותו לחצר בכל ענין אע"פ שאינו מופלג ד' מכנגד המרפסתלד:


יח) ולא הזכיר שגם בני החצר עירבו לעצמן. ועד"ז לעיל סי' שעב ס"ט (אם עירבה חצר זו לעצמה). וראה מ"מ וציונים.

יט) משנה פג, ב. טור ושו"ע ס"ב.

כ) רש"י במשנה שם ד"ה כל שגבוה. טור ושו"ע שם.

כא) תוס' שם ד"ה קא סלקא דעתך. טור ושו"ע שם. וכדלעיל סי' שנה סט"ז. וראה גם לקמן ס"ג-ד. סי' שעו ס"ב וס"ד.

כב) רשב"א פה, א סד"ה ואסיקנא דטעמא דשמואל. ריטב"א פד, א ד"ה אלא מאי. וראה צב ע"א בפרש"י ובדף פה סע"א. לקמן סי' שעו ס"ג.

כג) משנה שם. טור ושו"ע שם.

כד) גמרא פד, א לרב. רש"י שם ד"ה הדרין במרפסת. טור ורמ"א ס"ב.

כה) כדלעיל ס"א וש"נ.

כו) ראה לעיל סי' שעב ס"ט (ומונעים כו' אף בכלים ששבתו בחצר).

כז) רש"י דף פ[ד] ע"ב ד"ה בכומתא. רבינו יהונתן במשנה שם ד"ה כל שגבוה. וראה לעיל סי' שמה סי"ג.

כח) גמרא פג, ב. ט"ז ס"ק ב. וכ"ה לעיל סי' שעב ס"ט. ואם תשמיש שניהם בשוה אוסרים זה על זה, כדלעיל סי' שעב ס"ח וש"נ.

כט) במשנה שם פג, ב.

ל) ראה רש"י פד, א ד"ה אמאי.

לא) גמרא פד, א. טור. רמ"א ס"ב. דלא כתוס' פד, א ד"ה הכי נמי (לדעת רב). עי' ט"ז סוס"י שעו ס"ק ב-ג. לקמן שם ס"ב.

לב) טור (לחלק בין מופלג לאינו מופלג). ושו"ע שם (דין אינו מופלג. מגמרא שם פד, א). עי' מ"א ס"ק א (דין מופלג).

לג) ט"ז ס"ק ב (במופלג). וכ"מ בטור (שכותב דין אינו מופלג) כרב שם (דשניהם אסורים). וכדלקמן ס"ה בדין זיזין.

לד) טור (לגירסת הב"ח). עי' ט"ז שם. וכדלקמן ס"ה בדין זיזין.