ג

ג בור שבחצרלה של בני החצר והמרפסת בשותפותלו ומקיפתו חוליא גבוה י' וסמוכה למרפסת אע"פ שבני החצר משתמשים בו בשלשול ובזריקה שזורקין דלי למעלה מן החוליא ומשלשלין אותו לבור ובני מרפסת משתמשים בשלשול בלבדלז אעפ"כ אוסרים זה על זה למלאות בדלי ששבת בביתו או בעליות או להביא המים בכלים קלים להצניעם שמהלח ואין נותנים אותו לבני המרפסת הואיל וגם להם תשמישו בקשה ע"י שלשול י' טפחים ואפילו אם הבור מלא מים עד גובה החוליא סמוך למרפסת אסורלט משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת וישתמשו בו כבתחלה אבל אם היה הבור מלא בדבר שאינו ניטל בשבתמ הרי הוא כעמוד או תלמא גבוה עשרה מחצר ותוך עשרה למרפסת שנותנים אותו למרפסת אם אינו מופלג מכנגדה ד':


לה) במשנה שם פג, ב (דין הב' – שנותנים אותו למרפסת). גמרא פד, א לרב שם (דין הא' – חסר או מלא מים אסור לשניהם). רמב"ם פ"ד הי"ח. מ"א סוף ס"ק א. וראה ב"י בסוף הסימן.

לו) כדלעיל ס"ב וש"נ.

לז) הגהות אשרי פ"ח ס"ג. וראה רש"י פד, א ד"ה אלא בור.

לח) ראה מ"מ וציונים.

לט) גמרא פ[ד], א לרב. רמב"ם הגהות אשרי ומ"א שם.

מ) אביי שם. וכדלעיל סי' שעב סי"ט.

מא) ב"י בסוף הסימן.