ז

ז במה דברים אמורים כששח קודם שהתחיל לבדוק אבל אם שח לאחר שהתחיל לבדוק אין צריך לחזור ולברךלז כיון שכבר התחיל במצוה שבירך עליהלח (עיין סי' תקצ"בלט) וכן אם הולך ובודק מחדר לחדר ומבית לבית אין הליכה זו שבאמצע מצוה חשובה הפסק להצריכו לחזור ולברך כמו שאין השיחה שבאמצע מצוה חשובה הפסקמ.

ומכל מקום לכתחלה אין להשיח שום שיחה באמצע הבדיקהמא אפילו בדברי תורהמב כי אם מעניני צרכי הבדיקה לפי שיש אומריםמג שאף המשיח באמצע המצוה הרי זה הפסק וצריך לחזור ולברך כשיגמור המצוה ואינו דומה למשיח באמצע סעודתו כשיושב בסוכה שאין צריך לחזור ולברך לישב בסוכהמד לפי שאינו מוכרח בישיבה זו שלאחר השיחה שאם ירצה שלא לאכול עוד ושלא לישב בסוכה הרשות בידו אבל בבדיקת חמץ מוכרח הוא לגמור את הבדיקה שלאחר השיחה שחייב לבדוק בכל המקומות שמכניסין בהן חמץ ואלו היה שוכח לברך בתחילת בדיקתו היה חייב לברך בגמר בדיקתומה לכן גם עכשיו חייב לחזור ולברך כיון שהפסיק בשיחה אחר ברכה הראשונהמו וכן כיוצא בזה בשאר כל מצות שהן חובה ואי אפשר לאדם לפטור את עצמו מהןמז:


לז) רא"ש פ"א ס"י. שו"ת כלל יד סי' ג. טור ושו"ע ס"א.

לח) פר"ח סוף ס"א.

לט) סעיף ז (לענין שופר). וראה גם סי' תקפט סוף ס"ב.

מ) בית הילל יו"ד סי' רפט. ח"י ס"ק ט. וראה גם לקמן סי' תקפט שם. לעיל סי' קד ס"ב וש"נ.

מא) רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

מב) עי' ט"ז ס"ק ג, שדייק בדברי הרא"ש וטור שדוקא שיחה בטלה אסור. ואח"כ כתב להחמיר לכתחלה כדיעה האוסרת בכל ענין ודו"ק. וראה לקמן סי' תקצב ס"ז לענין הפסקה בתקיעות בעניני התפלה.

מג) רא"ש. ב"י. מ"א. ובכת"י: מרדכי פ"ק רמז תקלו בשם תשובת הגאונים. שבלי הלקט סי' רו בשם רבינו סעדיה גאון. ברכת אברהם (טריוש) ח"ד סי' קלט. שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ג.

מד) בכת"י: כמ"ש סי' תרל"ט (ראה לקמן שם סי"ג).

מה) ראה העו"ב עתר ע' 18. קובץ שיעורים (פסחים) ח"ב סי' כז הערה 1.

מו) ברכת אברהם שם. ט"ז ס"ק ג. ובסי' תקצב ס"ק ב.

מז) כדלקמן סי' תקצב ס"ז. ובכת"י: והא דאינו מברך על ביעור חמץ פעם שנית למחר כששורף את החמץ בשעה ה' דהא הפסיק ושהה הרבה בין הבדיקה להביעור ולמה אינו חוזר ומברך (שהרי מעיקר הדין היה ראוי לברך על ביעור זה אלא שהוא נפטר בברכה שבירך על הבדיקה כמו שנתבאר לעיל ס"ק א) משום דהבדיקה והביעור הוא חשוב כעושה ב' פעמים מצוה אחת ולא שייך לומר ב' פעמים וצונו במצוה אחת [ט"ז ס"ק ב] משא"כ באמצע הבדיקה אותו החלק שלא גמר עדיין נקרא התחלה [ט"ז ס"ק ג] אצלו שמתחיל לעשות עוד בדיקה אחרת והוה כאילו עושה שתי מצות אבל הביעור הוא גמר ענין הבדיקה שמבער מה שבדק כבר וגם הבדיקה לצורך הביעור היא כמו שנתבאר לעיל וא"כ היאך יברך ב' פעמים וצונו במצוה אחת. ומשום הכי נמי כשלא בירך בשעת הבדיקה יש אומרים [ט"ז ס"ק ב] לברך בשעה ה' עי' מה שנתבאר לעיל [קו"א שם. ונתבאר שם (ד"ה וכל זה) תמצית חילוק זה בדעת הט"ז. אבל ראה שם דלא קיי"ל כוותיה (לענין סוף שעה ה). ולכן נשמט קטע זה בשו"ע כאן]. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלא. שם נה ע' שסד.