ט

ט וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שעברו והפסיקו בין שמיעת הברכה לתחלת הבדיקה או אפילו לא שמעו כלל את הברכה מבעה"ב אינן צריכים לברך על בדיקתם כיון שהם עצמם אינם חייבים בבדיקה זו ואינן בודקין אלא כדי לפטור את בעה"ב מחיובו <(ב)> וכיון שבעה"ב בעצמו אם היה בודק גם אותן המקומות שבני ביתו בודקין לא היה מחויב לחזור ולברך על אותן המקומות כיון שכבר בירך פעם אחתסא לפיכך גם בני ביתו שעושים שליחותו אינם חייבין לברךסב ומכל מקום לכתחלה אין להם לבדוק בלא שמיעת הברכה שהרי הם עושים מצוה ואין לעשות מצוה בלא ברכה לפניהסג:


סא) ראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלא.

סב) עולת שבת כאן ס"ב ולקמן סי' תקפה ס"ב. ואליה זוטא בסי' תקפה ס"ק ד. ח"י ס"ק יא. וראה קונטרס אחרון. וכן הביא דבריהם לעיל סי' רסג סט"ו, בדעה הא'. אבל אח"כ סיים שם: "ויש חולקים על זה וכן נתפשט המנהג במדינות אלו" (שגם הסמוכות על שלחן בעל הבית מברכות על הדלקת נר שבת, אף שבעלת הבית כבר בירכה והן אינן מדליקות אלא בשליחות בעלת הבית). וראה תהלה לדוד ח"ג סי' ט. רב פעלים ח"ב יו"ד סי' ב ד"ה והנה מצינו.

סג) ח"י שם. ובכת"י: בבדיקתם אף שאינן חייבים בה (ועי' בסי' קצ"ז [ס"ו] שחייבים הם מדין ערבות) ואין לעשות מצוה בלא ברכה שלפניה.