לב

לב במה דברים אמורים כשברי לו עכשיו בזמן הביעור שיש ודאי חמץ בתוך הגל אבל אם לא ברי לו עכשיו בשעת הביעור שיש בגל ודאי חמץקעט כגון חורים שבכותל שנשתמש בהם חמץקפ ואח"כ נפל הכותל ונעשה גל שיש להסתפק ולומר שמא כבר ניטל החמץ מהחורים קודם שנפל הכותל ולא נשתייר ממנו מאומה בהחורים ועכשיו בזמן הביעור אין מן החמץ כלום בתוך הגל ולפיכך אם כבר ביטל את החמץ הזה או שיכול עדיין לבטלו שאף אם יש עדיין בתוך הגל אינו חייב להוציאו משם ולבערו מן התורה אלא מדברי סופרים לא הטריחוהו חכמים להוציאו משם ע"י מרא וקרדוםקפא כיון שאפשר שאין שם חמץ כלל וגם לא הצריכוהו לבדוק ולחפש בגל בידיםקפב ולבטוח על הקב"ה שלא יזיקנו עקרב ששלוחי מצוה אינן ניזוקין (והא דחיישינן לסכנה גבי חור שבין ישראל לנכריקפג התם שכיחא היזקא והיכא דשכיחא הזיקא לא סמכינן אניסא אפילו כשעוסק במצות המקוםקפד שנאמרקפה ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח וגו' אבל הכא לא שכיחא הזיקא שמא אין כאן עקרב כלל בגל ואם תמצא לומר יש בו שמא לא יגע בו בידיו כשיבדוק ויחפש בגל ואם תמצא לומר יגע בו שמא לא יזיקנו כי לא יוכל מחמת שהוא מוטמן בגל ואין כאן אלא חששא בעלמא ולא חיישינן לה אלא לאחר שהשלים המצוהקפו כמו שיתבאר) לפי שחשו חכמים שמא תאבד לו מחט בגל זהקפז קודם בדיקה זוקפח (שבשעת הבדיקה בודאי לא יאבד ממנו כלום ע"י טרדתו בבדיקה ששלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בגופם ולא בממונםקפט) ולא ירצה לחפש אחריה קודם בדיקה זו לפי שיתיירא מעקרבים המצויין שם רק בשעת בדיקה שאז הוא עוסק במצוה יחפש גם אחר המחט ויש לחוש שמא גם אחר גמר הבדיקה יחפש גם כן אחר המחט ואז אין עוסק במצוה כלל ויוכל לבא לידי סכנהקצ *.

[*אבל בשעת הבדיקה אפילו מחפש גם אחר המחט הוי ליה עוסק במצוהקצא כמו האומר הרי סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן עולם הבא דהוי צדיק גמורקצב במצוה אף שמתכוין גם להנאתו ולא אמרינן שלא לשמה הוא עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין בה אף להנאת עצמו שיחיה בנו או שיהיה בן עולם הבאקצג.]

אבל אם לא ביטלו וכבר הגיע שעה ששית שאין בידו לבטלו חייב הוא לפקח (יד)קצד ע"י מרא וקרדום ולבדוק ולחפש שמא יש שם מן החמץקצה שנשתמש בחורין תוך ל' יום לפני הפסח אבל החמץ שנשתמש בהם קודם ל' יום יש בו כמה ספיקות להקלקצו שמא ניטל כולו מהחורים ושמא נתעפש באורך זמןקצז (ושמא יש עליו גבוה ג' טפחים שהוא כמבוער מן התורהקצח) ואין צריך לבערו אלא מדברי סופריםקצט וחכמים לא הטריחוהו לפקח הגל על ידי מרא וקרדום כיון שאין שם חמץ ודאי:


קעט) תוס' שם. טור ושו"ע שם.

קפ) רש"י שם ד"ה דנפל. מ"א ס"ק טז.

קפא) תוס' שם. טור ושו"ע שם.

קפב) ברייתא פ"ק שם, לתירוץ הא' בגמרא שם.

קפג) כדלעיל סעיף כב. וראה אהלי שם ט ע' שח.

קפד) גמרא ח, ב. וראה גם לקמן סי' תפ ס"ה.

קפה) שמואל א טז, ב.

קפו) ח"י ס"ק יח.

קפז) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

קפח) רש"י שם ד"ה שמא תאבד.

קפט) מ"א ס"ק טו.

קצ) גמרא ח, סע"א ורע"ב. טור ושו"ע שם.

קצא) גמרא שם.

קצב) ברייתא שם.

קצג) רש"י שם רע"ב. וראה קובץ דברי תורה א ע' לט.

קצד) בשו"ע הנדפס צוין לקו"א לעיל סל"א, ולכאורה הוא שייך לכאן.

קצה) עולת שבת ס"ק ו.

קצו) מ"א ס"ק טז. ח"י ס"ק טז. וראה קונטרס אחרון.

קצז) כדלעיל סעיף כה וש"נ.

קצח) ראה קונטרס אחרון, שלמ"ד שב' ספיקות אינן מוציאות מחזקת איסור אפשר שאין להקל אלא כשיש גם ספק זה הג'.

קצט) כדלעיל סכ"ה בהג"ה וש"נ, שמדברי סופרים התקינו בדיקת חמץ אפילו בכמה ספקות. וראה גם קונטרס אחרון שם ס"ק ו.