תלד דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה ובו ט"ז סעיפים:

א

א כשבודק אדם ומחפש אחר החמץ בליל י"ד מוציאו מן החורים ומן הסדקים ומן המחבואות ומן הזויות ומקבץ הכל ומניחו במקום אחדא ואינו מבערו מיד אלא צריך להמתין עד למחר בסוף שעה חמישית מטעם שיתבאר בסימן תמ"הב.

וצריך הוא להזהר בו לשומרוג שלא יתגרר ממנו מאומה על ידי קטניםד או עכברים ויצטרך לחזור ולבדוק פעם אחרתה כשיתברר לו שגררו ממנו כגון שלא ימצא כל כך חתיכות <(א)> כמנין חתיכות שהיה בו בשעה שהניחן שם מיד אחר הבדיקהו ובודאי נחסר ממנו על ידי תינוקות או עכברים שגררו ממנו ויש לחוש שמא הניחוהו באחד מחורי הבית ולכך צריך לחזור ולבודקו פעם אחרתז ושמא ישכחח או שמא לא יהיה בקי בהלכה שאינו יודע שצריך הוא לחזור ולבדוק לפיכך <(ב)> הטילו חכמיםט על כל איש שיזהר בחמץ שמצא בבדיקה שישמרנו יפה מפני התינוקות והעכברים וכיצד ישמרנו מפניהם מצניעו בתיבה וכיוצא בה מקום שאין התינוקות ועכברים יכולין ליטול משם או יתלנו באוירי או יכפה עליו כלי רחביא ויניחנו במקום גבוה קצת שלא יוכלו התינוקות ליטלו משםיב ולא יכפה עליו כלי קטן וצר מפני שהעכברים יכולין לגלותויג:


א) רמב"ם פ"ג ה"א.

ב) סעיף ז (הטעם ששורפין בבוקר). וראה לקמן סי"ג (הטעם ששורפין בסוף שעה חמישית).

ג) נראה ממשנה דף (ט) [י], ב (דעצה טובה קא משמע לן. ראה קונטרס אחרון ס"ק ב). וראה ב"ח ריש הסימן, וט"ז ס"ק א, דמיירי אף בחמץ שמצא בבדיקה (ראה לקמן ס"ב).

ד) ראה תוס' י, סע"א. מ"א סי' תלט ס"ק ו.

ה) משנה י, ב.

ו) רב מרי בגמרא דף ט, ב. רמב"ם פ"ג ה"ב. טעם הב' שבטור ושו"ע ס"א. וראה קונטרס אחרון ס"ק א.

ז) עד שימצא חתיכה אחת, כדלקמן סי' תלט ס"ז.

ח) ראה לעיל סי' תלג סכ"ז.

ט) משמעות תוס' כא, א ד"ה ואי. ב"ח ס"ב. מ"א ס"ק ד. וראה קונטרס אחרון ס"ק ב.

י) טור ושו"ע ס"א.

יא) ירושלמי פ"א ה"ג. רא"ש פ"א סי"ד. מ"א שם.

יב) מ"א ס"ק ג.

יג) מ"א ס"ק ד.