תלד דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה ובו ט"ז סעיפים:

ב

ב וכן החמץ המוכן ומונח בבית או בשאר חדרים הצריכים בדיקה לאכוליד ממנה בלילה ולמחרטו עד שעה ה' צריך הוא להצניע כדרך שנתבאר.

ואימתי מצניעו קודם שיתחיל לבדוק שאם לא יצניע מקודם יש לחוש שבשעת הבדיקה עצמה כשבדק זוית אחת והולך ממנה לזוית אחרתטז שמא יראה בעיניו שעכבר או חולדה נטלה מעט חמץ מן החמץיז המוכן לאכילה ויצטרך לחזור ולבדוק פעם אחרת אותה זויתיח שבדק שמא גררו את החמץ שנטלו והניחו בזוית זו.

ומטעם זה צריך להזהר כשהולך לבדוק מזוית לזוית שישמור יפה את החמץ שמצא בזוית הראשונה ויוליכנו עמו או יצניעו כדרך שנתבאריט:


יד) משנה דף י, ב. לפירוש רש"י ט, ב ד"ה ומה שמשייר. טור ושו"ע ס"א. ועד"ז בסידור: ואחר הבדיקה יזהר בחמץ שמשייר להצניעו למחר לשרפה או לאכילה לשמרו שלא יוליכוהו אנה ואנה שלא יתפרר ויתגרר ממנו על ידי תינוקות או עכברים.

טו) ר"ן שם (ד, סע"ב).

טז) ב"ח בריש הסימן. מ"א ס"ק א. ח"י ס"ק א. פר"ח ריש הסימן.

יז) רבא ט, ב (אף שבאמצע בדיקה אין חוששין שיבדוק וימצא חתיכה אחת חסרה, כדלעיל ס"א).

יח) משמעות רש"י ט, רע"א. אבל לא חדר אחר, כדלקמן סי' תלח ס"ב וקו"א שם ס"ק ב.

יט) לעיל ס"א, שצריך לשמור אחר בדיקה החמץ שמצא בבדיקה, ועד"ז כאן לענין שמירתו בעת הבדיקה. וראה לעיל סי' תלב סי"א שמטעם זה צריך לשמור גם הפתיתים שמניח קודם הבדיקה שלא יגררו ממנו עכברים או קטנים.