ח

ח ולמה <(ד)> נתקן נוסח הביטול בלשון ארמי מפני עמי הארץ שאינם מבינים בלשון הקודש כי אם בלשון ארמיס לפיכך בארצות הללו שאין עמי הארץ מבינים גם לשון ארמי צריך ללמדם ולהזהירם שיאמרו נוסח הביטול בלשון שהם מביניםסא שהרי עיקר הביטול הוא בלב לפיכך צריך להבין בלב מה שהוא מוציא בשפתיו.

ואם עבר ואמר הביטול בלשון שאינו מבינו כלל אם הוא יודע כוונת הביטול שכוונתו הוא לבטל החמץ ולהפקירו אף על פי שאינו מבין פירוש המילות שהוא מוציא בשפתיו יצא ידי חובתו אבל אותן עמי הארץ וכן נשים שאינן יודעים כלל ענין הביטול וכוונתו ונדמה בעיניהם שהם אומרים איזה תחינה ובקשה אף על פי שאמרוהו בלשון ארמי או בלשון הקודש לא יצאו ידי חובתן שהרי עיקר הביטול וההפקר הוא בלב שאם אינו מפקירו בלבו אף על פי שהוא אומר שמפקירו אין זה כלום שכל הפקר צריך להיות פיו ולבו שויןסב:


ס) דרכי משה ס"ק ב.

סא) רמ"א ס"ב. דרכי משה שם בשם מה"ר ישראל ברונא. שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (ס"ז ע' לט). וכ"ה לקמן סי' תס סוף ס"ה. וראה עד"ז לקמן סי' תקכז ס"ה.

סב) מ"א ס"ק ו. וראה גם לעיל סי' קפה ס"א (במוסגר).  סי' תלא ס"ד. לקמן ס"י. סי' תמה ס"ב. וראה מ"מ וציונים. רשימות שיעורים סי' ט הערה 3.