ט

ט כשאומר הביטול בלשון הקודש צריך להזכיר חמץ ושאור שיאמר כל חמץ ושאור שיש ברשותי כו'סג שהרי על שניהם עוברים בב"י וב"יסד אם לא ביטלם שנאמרסה ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור וגו' והוא הדין כשמבטל בשאר לשונות יזכיר שניהם בפירושסו אבל כשמבטל בלשון ארמי אין צריך להזכיר כי חמירא כולל חמץ ושאור שאף החמץ נקרא חמירא לפעמיםסז.

ומ"מ ראוי לכל מדקדק במעשיו שלא יסמוך על זה ויזכיר שניהם בפירוש אף שמבטל בלשון ארמי שיאמר כל חמירא וחמיעאסח דאיכא וכו':


סג) דרכי משה ס"ק ד. לבוש ס"ב. ח"י ס"ק יב.

סד) לבוש שם.

סה) שמות יג, ז.

סו) מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (ס"ז ע' לט). דרכי משה ס"ק ד. רמ"א ס"ב.

סז) תרומת הדשן סי' קלד. רמ"א שם.

סח) מהר"ם (פסקים סי' תיט). אגודה פ"א ס"ח. כל בו סי' מח (ו, רע"ד). מהרי"ל שם. ב"ח ד"ה נוסח הביטול. אליה זוטא ס"ק ו. וכ"ה בסידור. והטעם שאין אומרים כל חמירא וכל חמיעא ראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ. וראה שלחן המלך ח"ב ע' מב הערה 2.