טו

טו ואפילו אם הוא חדר הצריך בדיקה מן התורה ובדבר שהוא מן התורה אין לחלק בין תוך ל' יום לקודם ל' יום כמו שנתבאר למעלהפב עיין שם מכל מקום כיון שהוא עושה אוצר על החמץ שבחדר זה הרי חמץ זה שתחת האוצר דומה לחמץ שנפלה עליו מפולת שהוא כמבוער לגמרי מן התורהפג ואפילו לבטלו אין צריך אלא מדברי סופרים כמו שנתבאר בסימן תל"גפד אלא שהחכמים גזרו שלכתחלה אין לבערו בביעור כזהפה אלא אם כן נפלה עליו מפולת מאליה אבל אין להפיל עליו מפולת בידים ולא לאצור עליו אוצר תוך ל' יום אע"פ שמבטל ומפקיר זה החמץ בפיו ובלבו אבל קודם ל' יום לא חלה עליו גזירה זופו.

ולדברי האומרפז שחמץ שנפלה עליו מפולת אינו כמבוער מן העולם לגמרי ואם לא ביטלו עד שהגיע חצות יום י"ד הרי הוא חייב מן התורה לפקח הגל ולהוציאו ולבערו מן העולם לגמרי כמו שנתבאר בסי' תל"גפח א"כ חמץ זה שתחת האוצר שלא יוכל לבערו ביום י"ד מחמת האוצר שעליו שאין דעתו לפנותו קודם הפסח הרי עכשיו בשעה שמכניס עליו האוצר חלה עליו חובת ביעורו בחדר זה מן התורה אע"פ שהוא קודם ל' יום וחל עליו גם כן גזירת חכמים שגזרו על ביעור האמור בתורה שאין מתקיים על ידי ביטול והפקר בלבד אלא בביעור ממש כמו שנתבאר למעלהפט.

ולענין הלכה יש להחמיר לכתחלה כסברא האחרונה אבל בדיעבד שכבר הכניס אוצרו לשם אפילו יש תחתיו ודאי חמץ הרבה אין צריך לפנותו ולבדוק תחתיוצ אלא מבטל ודיו שלאחר ביטול החמץ אין צריך לבערו אלא מדברי סופרים ובדברי סופרים הלך אחר המיקלצא כסברא הראשונה:


פב) סעיף ו וש"נ.

פג) רש"י ו, א ד"ה אוצר. ר"ן (ב, ב) ד"ה העושה.

פד) דעה הא' שבס"ל שם (וכדלעיל בדעה הב' שבס"ו, לענין היוצא מביתו).

פה) רש"י שם ד"ה תוך שלשים. ר"ן שם ד"ה תוך. פר"ח סוס"י תלח. וכדלעיל סי' תלג ס"ל וקו"א שם ס"ק ט.

פו) רש"י שם סע"א. וכדלעיל שם (שכיון שתוך ל' האיסור להטמין בידים הוא רק לכתחלה לכן קודם ל' מותר אף לכתחלה).

פז) סמ"ק סוס"י צח.

פח) דעה הב' שבס"ל שם (וכדלעיל בדעה הא' שבס"ו, לענין היוצא מביתו).

פט) סעיף ו, שתלוי בב' הדעות שבסי' תלג ס"ל, וש"נ.

צ) רמ"א סוף ס"א, לפירוש מ"א ס"ק ח. וכדלקמן סי"ח לענין חטים מחומצות באוצר זה עצמו. וראה גם לעיל סוף ס"ו לענין מפרש ויוצא בשיירה. וראה לעיל קו"א סוף ס"ק ו דהיינו אפילו אין שם שעת הדחק.

צא) ע"ז ז, א.