כא

כא אבל אם לאחר שיוצא מבית זה דעתו לפרש לים או לצאת בשיירא קודם הפסח בענין שלא ידור בבית בפסח ולא יוכל לקיים מצות תשביתו שאור מבתיכםקכא יש אומריםקכב שהוא חייב לבדוק בית הנכרי שהוא יוצא ממנו ולבער החמץ מתוכו אם הוא יוצא ממנו בתוך שלשים יום ואין ישראל אחר נכנס תחתיו לדור בבית זה שהוא יוצא ממנו אלא הנכרי בעל הבית בעצמו או נכרי אחר (אבל אם ישראל אחר נכנס תחתיו האחרון חייב לבדוק ולבער חמצו של ראשוןקכג כמו שיתבאר בסימן תל"ז עיין שם) אף על פי שלאחר בדיקתו יכנס הנכרי לתוכו ויכניס בו חמץ כל ימי הפסח אין בכך כלוםקכד שאין הישראל מוזהר שלא יהיה חמץ בבתי הנכריים בפסח ואין הישראל בודק ומבער החמץ מבית זה שהוא יוצא ממנו אלא כדי לקיים מצות תשביתו שאור מבתיכם שכבר נתחייב בה משהגיע ל' יום שלפני הפסחקכה אם לא יוכל לקיימה כשיגיע הפסח שכל ל' יום אלו חייב הוא להזהר בצרכי הפסח דהיינו שכל מצוה ממצות הפסחקכו שלא יוכל לקיימה כשיגיע זמנה ואפשר לו לקיימה בתוך ל' יום אלו חייב הוא לקיימה מדברי סופרים.

ויש אומריםקכז שאין צריך לבודקו כלל ואפילו יש שם חמץ ודאי הרבה אינו זקוק לו שאף שהגיעו ל' יוםקכח לא חלה עליו מצות תשביתו וגו' כיון שיהיה פטור ממנה כשיגיע הפסח ולא ידור בבית שמצות תשביתו אינה חובת הגוף שיתחייב אדם להיות לו בית לבער החמץ מתוכו אלא אם יש לו בית ובתוכו חמץ יש עליו מצות תשביתו ואם אין לו בית אין עליו מצוה כללקכט ואף אם בתוך ל' יום יש לו בית ובתוכו חמץ וידוע לו שכשיגיע הפסח לא יהיה לו אינו מחוייב אפילו מדברי סופרים לבער החמץ מביתו קודם זמן שתיקנו חכמים כיון שכשיגיע הפסח לא יהיה עליו מצות תשביתו כלל ואם יהיה לו אז חמץ בלא בית יבערנו אז כמצותו.

(ולענין הלכה יש להקל כסברא האחרונה ומי שרוצה להחמיר יחמיר על עצמוקל אבל לא יורה כן לאחרים):


קכא) ח"י ס"ק יז.

קכב) ראבי"ה סי' תכו. הובא במרדכי רמז תקלה. טור ושו"ע ס"ג.

קכג) מ"א ס"ק טז. ח"י ס"ק טו. וראה לעיל קו"א ס"ק ג, אם הישראל האחרון זוכה בחמץ שבבית.

קכד) ראבי"ה שם. טור.

קכה) כדלעיל ס"א וש"נ.

קכו) היינו מצות ביעור חמץ בפסח (משא"כ אכילת מצה כו').

קכז) טור ודעה הב' שברמ"א ס"ג.

קכח) ראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלב.

קכט) ט"ז ס"ק ז. וראה אהלי שם 2 ע' קמח. טעם נוסף ראה פר"ח סוף הסימן, ומ"ש ע"ז לעיל קו"א סוף ס"ק ג.

קל) ט"ז סוף ס"ק ז. פר"ח סוף הסימן.