ו

ו במה דברים אמורים כשהשוכר ביטל כל החמץ שבתוך החדרים המושכרים לו אבל אם לא ביטל וכבר הגיעה שעה ששית שאינו יכול עוד לבטל אין לו לסמוך על בדיקת נשים ועבדים וקטנים וחייב הוא לחזור ולבדוק בכל החדרים הצריכים בדיקה מן התורהלט (עי' סי' תל"גמ).

ואע"פ שהנשים נאמנות אפילו באיסורי תורה כל שהיה בידן לתקן האיסורמא כגון נדה נאמנת לומר שטבלהמב הואיל והיה בידה לטבול וכן נאמנת על השחיטה ועל הניקור לומר ששחטה ונקרה כהלכתם הואיל והיה בידה לשחוט ולנקר כהלכתםמג מכל מקום אינה נאמנת לומר שבדקה כהלכות הבדיקה אע"פ שהיה בידה לבדוק כהלכה לפי שהבדיקה כהלכתה יש בה טורח גדולמד והנשים עצלניות הן והן בודקות קימעאמה ואומרות יפה בדקנו לפיכך לא האמינו להן חכמים אלא במקום שאין צריך בדיקה כי אם מדברי סופרים:


לט) עולת שבת ס"ד. אליה זוטא ס"ק ה.

מ) סעיף יב (שהבדיקה מועילה אז מן התורה).

מא) תוס' ד, ב ד"ה הימנוהו. מ"א ס"ק ח.

מב) כדלקמן יו"ד סי' קפה ס"ק ב.

מג) כדלקמן יו"ד סי' א קו"א ס"ק א. ובפנים שם ס"ק מב.

מד) תוס' שם. מ"א שם. וראה לקמן יו"ד סי' א קו"א ס"ק א, לענין ניקור וכיו"ב, שי"א שאף שהוא טורח מ"מ נאמנות בודאי איסור.

מה) ירושלמי פ"א ה"א. הובא בתוס' שם.