תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו ובו י"ב סעיפים:

ב

ב ומכל מקום <(א)> אין צריך לבדוק אלא אותו חדר שראינו שנכנס לשם אבל שאר החדרים אף על פי שפתוחים לאותו חדר אינם צריכים בדיקה אם כבר ביטל כל חמצו או שעדיין לא הגיעה שעה ששית ורוצה עדיין לבטלט שאז הבדיקה אינה אלא מדברי סופרים וספק דברי סופרים להקל ותולין לומר שלא נכנס העכבר עם הככר אלא לאותו חדר שראינו שנכנס לשםי ואם בדק כל אותו החדר ולא מצא הככר אין חוששין שמא גררו לשאר חדרים הבדוקים אלא תולין לומר שגררו משם לרשות הרביםיא או לחצר או לשאר מקומות שאינן בדוקין כלל הסמוכים לאותו חדריב או שגררו באותו חדר עצמו לחור עמוק שאינו יכול להתגלות משם ולא יבא לאכלו בפסחיג:


ט) ראה שערי שלום סי' טו (סוף ע' פח).

י) מ"א ס"ק א. והוא עפ"י רש"י י, א ד"ה וחכמים מטמאים (לענין ראה עכבר נוטל חמץ בחצר ואין יודע אם נכנס לבית). טור סי' תלט. ב"ח סוף ס"א (כשפתחי החדרים נעולים) עיי"ש. פר"ח סי' תלט סוף ס"ב. וראה חי' צמח צדק רז, ד ד"ה יניחנו. קובץ דברי תורה ג ע' ע.

יא) ח"י ס"ק ג (לענין ראה עכבר נוטל חמץ בחצר). וראה קו"א.

יב) שלכן לא דמי לדין דלקמן סי' תלט ס"ה אלא לדין דלקמן שם ס"ד. וראה קו"א.

יג) ראה לעיל סי' תלג סי"ט. לקמן סי' תלט ס"ו.