ה

ה כלב ותרנגול דינם שוה לעכבר שאין דרכם לפרריט.

אבל אם תינוק נכנס לבית בדוק וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירוריןכ אין צריך לחזור ולבדוק אפילו אם לא ביטלכא דכיון שמיד נכנס אחריו ומצא פירורין הרי רגלים לדברכב שאכלו התינוקכג ואלו הפירורין הן שנפלו ממנו בשעת אכילה שדרך התינוק לפרר ויש אומריםכד שאם אין בפרורין כדי כל הככר צריך לחזור ולבדוק אם הוא תינוק שאין בו דעתכה מפני שאין דרך התינוק לאכול אלא לפרר (אבל אם הוא תינוק שיש בו דעת ישאלנו ואם אומר שאכל נאמןכו ועל דרך שנתבאר בסי' תל"זכז) ויש להחמיר כדבריהם אם לא ביטל שיש כאן ספק איסור של תורה אבל אם כבר ביטל או שעדיין יכול לבטל יש לסמוך על סברא הראשונה שהיא עיקרכח:


יט) רוקח סי' רסו. ב"ח סוף ס"א. מ"א ס"ק ב.

כ) רבא שם י, ב. טור ושו"ע ס"א.

כא) ב"ח סוף ס"א. ח"י ס"ק ו. אליה זוטא ס"ק ב.

כב) תוס' שם ד"ה מפני. ב"ח בריש הסימן.

כג) רמב"ם פ"ב ה"ט. דעה הא' בשו"ע שם (ולכן לא מצא בפירורין כדי כל הככר). וראה ב"י בריש הסימן.

כד) טור. תוס' שם. דעה הב' בשו"ע שם.

כה) מ"א ס"ק ג.

כו) מ"א שם.

כז) סעיף ה.

כח) שו"ע שם (שהביא דעה הא' בסתם. ראה כללי ההוראה שבש"ך יו"ד סוס"י רמב אות ה). פר"ח ס"א.