ה

ה שני בתים בדוקים וצבור אחד של חמץ ובא עכבר ונטל ואין ידוע לאיזה בית נכנסכו אם הבתים הן של שני בני אדם ובאין לשאול זה אחר זה שניהם אין צריכין לחזור ולבדוקכז אם ביטלוםכח או יכולין לבטלכט וכל אחד יכול לתלות החמץ בבית חבירו.

אבל אם לא ביטלו ואינן יכולין עוד לבטלו שניהם צריכין לחזור ולבדוק אפילו אם היה ככר קטן ואין כאן ב' ספיקות להקל לפי שספק זה שמא לא נכנס לבית זה או שמא לא נכנס לבית זה אינו נחשב לספק כלל מן התורה שבודאי נכנס לאחד מהן וכיון שאינו ידוע איזהו שניהם צריכין בדיקה דהי מנייהו מפקתל ואף שבאו לשאול זה אחר זה אין זה מועיל כלום מן התורהלא אלא אם כן ביטלו שאז אין צריך לבדוק אלא מדברי סופרים וחכמים הקילו בספק דבריהם ואמרו שאם באו לשאול זה אחר זה כיון שאפשר לומר לכל אחד שהוא אין צריך לבדוק לפי שהחמץ הוא בבית חבירולב אומרים כן אבל אם באו לשאול בבת אחת או שאחד מהם שואל עליו ועל בית חבירו כיון שאי אפשר לומר להם ששניהם אין צריכין לבדוק שהרי בבית אחד יש ודאי חמץ אם כן שניהם צריכין לחזור ולבדוק דהי מינייהו מפקתלג:


כו) גמרא י, א. טור ושו"ע ס"ב.

כז) גמרא שם. טור ולבוש ס"ב.

כח) טור. רמ"א ס"ב (דלא קיי"ל כהרמב"ם, אלא כטור). ב"ח ס"ב ד"ה ובמ"ש.

כט) מ"א ס"ק ה.

ל) דרכי משה ס"ק ב, שמדמה זה לדין ספק א' בגופו וא' ע"י תערובות (ראה גם שו"ת צמח צדק יו"ד סי' רפח ס"ד שתלויים זה בזה), שבד"מ יו"ד סוס"י נז ס"ק טו. ושם: הוה כאן ודאי איסור דאורייתא אלא שלא ידעינן איזה הוא.  וראה דברי טעם סוס"י צא. מ"מ וציונים.

לא) ראה תוס' שם ד"ה בבת אחת.

לב) ראה לקמן הל' נדה סי' קצ ס"ק פו. פס"ד צמח צדק ריב, ג. סגולת אברהם ע' 174.

לג) ראה לקמן שם ס"ק מט.