ו

ו עכבר שנכנס לבית ונכנס אחריו ובדק יפה ככל הלכות בדיקה ולא מצא כלוםלד אפילו לא ביטללה אין צריך לחזור ולבדוק כיון שלא מצאו ודאי אכלו העכברלו או גררולז למקום שאין יכול להתגלות משם ולא יבא לאכלו בפסחלח.

ואם בדק קצת הבית ומצא ככרלט אין צריך לחזור ולבדוק שאר הבית אם ביטלמ או שיכול עדיין לבטלמא שאנו תולין לומר שזהו הככר שנטל העכבר אבל אם הגיע שעה ששית יש להחמירמב ולבדוקמג כיון שאינו יכול לבטל הרי הוא ספק של תורהמד ואפילו אם היה ככר קטן אין כאן ב' ספיקות להקלמה מטעם שנתבאר בסימן תל"חמו:


לד) גמרא י, א. טור ושו"ע ס"ב.

לה) תוס' שם ד"ה על. טור ולבוש ס"ב.

לו) רש"י שם ד"ה כל דבר. וראה מ"מ וציונים.

לז) ראה לבוש שם (אפילו הככר גדול כו'). ב"ח סוף ס"ג ד"ה ראה (הוליך הככר חוץ לבית). וראה גם לעיל סי' תלח ס"ב.

לח) ראה לעיל סי' תלג סי"ט. סי' תלח ס"ב.

לט) גמרא שם. טור ושו"ע שם. ואם מצא פירורים נתבאר לעיל סי' תלח ס"א.

מ) טור. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ה. וראה לעיל סי' תלח ס"א, בספק שמא אכלו, דאין ס' מוציא מידי ודאי חמץ שראינו שהכניס לשם. וראה העו"ב תתמב ע' 54.

מא) מ"א שם.

מב) טור. ב"ח.

מג) כל הבית, או עד שיצא אותו הככר שמכיר בטביעות עין, כדלעיל סי' תלח ס"א.

מד) לבוש ס"ב.

מה) דרכי משה ס"ק א (לענין דלעיל סי' תלח ס"ט). והיינו אפילו לדעה הב' דלעיל ס"א, שמקילה מטעם ספק ספיקא גם כשנגרעה חזקת בדיקתו.

מו) סעיף ט. וראה העו"ב תתמב ע' 55.