תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ובו י"ז סעיפים:

א

א כתוב בתורהא לא יראה לך חמץ יכול אם טמן אותוב בבורג עד שאינו נראהד או שהפקיד אותו ביד נכרי לא יהיה עוברה עליו שהרי אינו נראה לוו כל ימי הפסח תלמוד לומרז שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם אפילו הטמינו או הפקידו בין ביד נכרי בין ביד ישראלח אפילו אם הנפקד קיבל עליו אחריותט שאם יגנב או יאבד ממנו יתחייב לשלם לו דמי חמצו ונמצא שהנפקד עובר עליו בבל יראה כמו שיתבארי אף על פי כן עובר עליו גם המפקיד בבל יראה ובל ימצא כיון שגוף החמץ הוא שלויא ואע"פ שנאמר לא ימצא בבתיכם וחמץ זה אינו בביתויב מכל מקום כיון שהנפקד קיבל הפקדון מדעתו ונותן לו רשות להניחו בתוך ביתו הרי השאיל להמפקיד את המקום שהחמץ מונח עליו והרי מקום זה קנוי להמפקיד לפיכך עובר הוא על החמץ המונח שם כאלו היה מונח בביתויג שהוא דר בו שהרי אמרה תורה לא יראה לך שאור בכל גבולך כל מקום שהוא גבולו אע"פ שאינו ביתו שהוא דר בויד.

אבל מי שהטמין חמצו בחצירו של חבירו <(א)> שלא מדעתו שלא השאיל לו חבירו מקום בחצירו להניח שם חמצו אינו עובר עליו מן התורה כיון שאינו מונח לא בביתו ולא ברשותו של בעל החמץטו.

ומכל מקום <(ב)> מדברי סופרים חייבטז לבערו או למכרו לא"י בערב פסח קודם שעה ששיתיז כיון שגוף החמץ הוא שלויח אלא שאינו מונח ברשותו ואם לא מכרו עד שהגיע שעה ששית חייב לבערו מן העולם לגמרי וכל רגע ורגעיט שאינו מבערו הוא עובר עליו בבל ימצא מדברי סופרים ואם עבר עליו הפסח ולא ביערו הרי חמץ זה אסור באכילה ובהנאה לכל אדם מישראל כדין חמץ שעבר עליו הפסח בבית ישראלכ:


א) שמות יג, ז.

ב) ברייתא ה, ב. רמב"ם פ"ד ה"א.

ג) ברייתא שם (בבורות). וראה גם לעיל סי' תלח סי"א וש"נ.

ד) רש"י שם ד"ה יכול.

ה) רמב"ם שם.

ו) משמעות הרמב"ם שם, שהיה מקום לפטרו מפסוק לא יראה לך (וראה לקמן בהמשך הסעיף, הלימוד מבכל גבולך).

ז) שמות יב, יט.

ח) רא"ש פ"א סוס"י ד (בדעת הגאונים, שאין המפקיד חייב בביעורו). טור ושו"ע ס"ד.

ט) רא"ש שם בדעת רבינו יונה. טור ושו"ע שם.

י) סעיף ט. וראה עולת שבת ס"ד ואליה זוטא ס"ק ז ששניהם עוברים. וראה יגדיל תורה כז ע' קיט. לח ע' מט.

יא) רא"ש שם.

יב) ראה רא"ש שם (בדעת הגאונים המתירים, מהמכילתא פ"י).

יג) רא"ש שם. פסקי ריא"ז פ"א ה"א אות יא. שלטי הגבורים (ב, א) אות ב. כ"מ פ"ד ה"א. ח"י ס"ק יד.

יד) ראה לחם משנה פ"ד ה"א הטעם שצריכים לזה ב' הלימודים (לא ימצא ובכל גבולך). ואם הוא בעיר אחרת, ראה לעיל סי' תלו ס"ו וקו"א שם ס"ק ו, אם נקרא חמץ זה מצוי אצלו.

טו) פר"ח ס"א סד"ה בפ"ק. משמעות הרא"ש וכ"מ שם. וראה קו"א ס"ק א.

טז) גמרא לא, ב (בהרהינו אצל נכרי, שאם לא אמר מעכשיו קאי ברשות ישראל ואסור, וכדלקמן סי' תמא ס"ד). ומשם הוכיח כן לשיטתו הר"ן (ב, ב) ד"ה ומיהו. (ט, י) ד"ה מיהא. פר"ח ס"א סד"ה בפ"ק וס"ד. וראה קו"א ס"ק א-ב, שכן מוכרח גם לשיטת הרא"ש דקיי"ל כוותיה.

יז) משנה כא, א. וכדלקמן סי' תמה ס"א (ושם, שאז סגי במכירה אפילו נשאר ברשות הישראל). או להפקירו, כדלקמן שם (אלא שאז אסור בהנאה אחר הפסח, כדלקמן סי' תמח סכ"ט). וראה תהלה לדוד ח"ג סי' לא ס"ק ה.

יח) ראה לקמן סוף סי"ד.

יט) כדלקמן סי' תמה ס"א – לענין מצות תשביתו דאורייתא ודרבנן. לעיל סי' תלד סוף ס"ו וש"נ. וראה מ"מ וציונים.

כ) ר"ן שם. מ"א סי' תמז ס"ק מו. פר"ח שם בסוף הסימן.