תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ובו י"ז סעיפים:

ב

ב הואיל והאדם עובר על חמצו אעפ"י שהוא מופקד ביד אחרים או שהוא טמון שאינו נראה לו א"כ למה אמרה תורה לא יראה לך לומר לך שאף החמץ הנראה לך והוא מצוי בביתך אף על פי כן אין אתה עובר עליו אלא אם כן אני קורא בו לך כלומר שהוא שלך פרט לחמצו של נכרי המופקד ביד הישראל אפילו הוא עמו בביתו שהוא דר בו בפסח הרי זה מותר מפני שאינו שלוכא ואפילו החמץ הוא של גר תושבכב שיד הישראל שולטת עליוכג ועל נכסיו ואפילו הוא שרוי בחצירו של ישראל והוא וכל אשר לו כבוש תחת יד ישראלכד אף על פי כן כל זמן שאין שם הישראל נקרא על זה החמץ אין צריך לבערוכה:


כא) ברייתא וגמרא ה, ב (שלומדים זאת מהכתוב לך. וכאן מבואר הטעם שנאמר לך אצל לא יראה). טור ושו"ע ס"ב.

כב) רמב"ם פ"ד ה"ב. שו"ע ס"ב. גדרו של גר תושב, שהוא שכירו ולקיטו של ישראל השרוי בחצרו וכבוש תחת ידו, נתבאר לעיל במהדורא בתרא לסי' רנב וסי' דש.

כג) רמב"ם שם. מ"א ס"ק ב.

כד) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

כה) ברייתא וגמרא שם (שלומדים זאת מהכתוב לך לך, תרי זימני).