ט

ט במה דברים אמוריםנח כשאין אחריות הפקדון על ישראלנט מגניבה ואבידה באונסס דהיינו שאם ישמרנו הישראל כדרך השומרים ואח"כ יגנב או יאבד ממנו לא יתחייב הישראל לשלם לו מדין תורה ולא מדין המלך וחוקיו על עמוסא כגון שקיבל ממנו הפקדון בסתםסב ולא אמר לו הישראל שיתחייב לשלם לו אם יגנב או יאבד ממנו באונס אבל אם אחריות הפקדון על הישראלסג שאם יגנב או יאבד ממנו באונס יתחייב לשלם לו מדין תורה אע"פ שלא פשע בשמירתו כגון שאמר לו הישראל אם יגנב או יאבד ממני אשלם לך וקנה ממנו הנכריסד בקנין סודרסה שלא יחזור בו או אפילו לא קנה ממנו אלא שדין המלך הוא שישלם לו כיון שאמר לו כן בפירוש בשעת הפקדון ועל סמך זה הפקידו אצלוסו הרי פקדון זה נחשב להישראל לענין ביעור חמץ כאלו הוא שלו ממש כיון שהוא חייב באחריותו וחייב לבערו בערב פסח מן התורה ואם לא ביערו עובר עליו בלא תעשה שנאמרסז לא ימצא בבתיכם ולא נאמר לא ימצא לכם בבתיכם פרט לשל אחרים אלא על כרחך אף בשל אחרים עובר עליו אם הוא מופקד אצלו ואי אפשר לומר אף כשלא קיבל עליו אחריות יעבור עליו שהרי כבר נאמרסח לא יראה לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים הא אין הכתוב מדבר אלא כשקיבל עליו אחריותסט כיון שאלו היה נגנב או נאבד חל ההפסד על הישראל הרי הוא כשלוע ממש לענין ביעור חמץ בלבדעא מגזירת הכתוב:


נח) זוהי דעה הא' שמבוארת בסעיפים ט-יב. דעה הב' מבוארת לקמן סי"ג ואילך, וההכרעה - לקמן סט"ז. וראה כבוד מלכים ע' קיג.

נט) גמרא ה, ב. טור ושו"ע ס"א.

ס) רא"ש פ"א סי' ד בשם ר"י, בתוס' ב"מ פב, ב ד"ה אימור. רמב"ם פ"ד ה"ג (ראה ב"ח ד"ה וכתב ר"י). דעה הא' בטור ושו"ע שם. וראה קו"א ס"ק ט.

סא) ראב"ד פ"ד ה"ד, וכביאור המ"מ שם. ט"ז ס"ק א. ח"י ס"ק ח (אף לדעה זו).

סב) ח"י ס"ק א, ממשמעות הרמב"ם פ"ד ה"ג ורש"י ו, א ד"ה הפקידו.

סג) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

סד) ב"י חו"מ סי' שא ד"ה כתב הרב המגיד. ח"י שם.

סה) לענין קנין סודר בנכרי ראה קו"א סוף ס"ק ה, ולקמן סי' תמא קו"א ס"ק ג וש"נ.

סו)  ח"י שם.

סז) שמות יב, יט.

סח) שמות יג, ז.

סט) גמרא שם.

ע) רבא שם. רמב"ם שם ה"ג.

עא) גמרא ורש"י ו, רע"א – למ"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי, והכי קיי"ל – כדלעיל סי' רמו קו"א ס"ק ג (ד"ה והא) וש"נ. וראה מ"מ וציונים.