ו

ו ישראל שהיה מופקד בידו חמצו של ישראל אחר חבירו (או שהיה ממושכן אצלולג) ימתין מלמכרו עד שתגיע שעה ה' בערב פסחלד שמא יבא בעל חמץ ויקחנו ממנולה ואם הוא דבר שלא ימצא לו קונים בריוח בשעה ה' ויצטרך למוכרו בזול מותר לו למוכרו קודם לכןלו ומכל מקום אם הוא בענין שיוכל למכרו לנכרי המכירו שיודע בו שיחזיר לו אחר הפסח אסור למכרו מכירה חלוטהלז:


לג) ח"י ס"ק ח. וכדלעיל סי' תמא ס"א.

לד) גמרא דף יג, א. טור ושו"ע ס"ב.

לה) רש"י שם ד"ה המתן.

לו) מ"א ס"ק ד. וראה לקמן הל' מציאה ופקדון שחילק בזה בין מצא אבידה לבין פקדון. וראה פס"ד צמח צדק שלב, ד. יגדיל תורה נט ע' רכג. ס ע' שז. וראה גם רש"י שם ד"ה ונקבוה: וארבעה עשר בניסן היה וחמץ בזול.

לז) מ"א שם.